אם הייתה לי הזדמנות להעביר את השיחה הזו לקבוצות של בוגרי צבא, שירות לאומי, הסדר, מכינות, ושאר צעירי מלח הארץ שעומדים רגע לפני היציאה העצמאית שלהם לחיים כלכליים שלמים, הייתי מתאר זאת כך:
אני חש באוויר את המתח, הפחד וגם ההתרגשות מהאחריות הרבה שמונחת על כתפי צעירים וצעירות אלו. ביחד עם העול הכלכלי, יש בוודאי גם חלומות וחששות לגבי העתיד האישי, הזוגי, לקראת חתונה, פרנסת המשפחה והילדים שיבוא אינשאללה בעתיד וכן הלאה. רבים מהם חשים שהם עומדים לפני ים רחב ואין סופי, ומחפשים סירה בטוחה לחצות איתה את הים הגדול. אז עבור הדור הצעיר, עבור ההורים שלהם, ועבור כל מי שדברים אלו יכולים להועיל לו, אביא כאן כמה עצות חשובות לחיים, ששוות הרבה יותר מכסף.
אתם לא חייבים שום דבר לבנק – ביחס לבנקים והגופים הגדולים, שכשמגיעים אליהם הם נותנים הצעה מסוימת (כגון הלוואה לפתוח עסק), ומציגים אותה כדבר מוחלט שאינו ניתן לשינוי – זה פשוט לא נכון! צריך לדעת שהשוק הוא רחב ופתוח, הבנקים בסך הכול מוכרים מוצר שנקרא ‘כסף’. בדקו תמיד אפשרויות נוספות. אם חייבים לרכוש כסף, בדקו שבוצעה תוכנית ותחזית עסקית. עשו “איפכא מסתברא”. בדקו כמה תרוויחו על כל שקל שאתם לווים (ROI= החזר על ההשקעה). או אז תתחילו להתמקח על גובה הריבית: לכו לבנקים מתחרים, וראו שהדבר שהיה “מוחלט” קודם, הוא רק “אופציה” אחת מיני כמה, ופתאום הבנק מוכן להתגמש ולהתחרות עליכם.
- אל תקפצו על ההזדמנות הראשונה – כשאתם הולכים לסופר-מרקט, אל תמהרו לקחת את המוצר הראשון שאתם רואים על המדף מול העיניים, תבדקו ותשוו למוצרים אחרים הנמצאים במדף העליון והתחתון, רחוקים יותר מן העין (הסברנו זאת בפרק “דע את האויב”). הסופר הוא משל להתנהלות הכלכלית שלנו – אין למהר לקנות דברים ממבט ראשון, תמיד כדאי לחפש אפשרויות נוספות שיש בשוק, כדי להבטיח יכולת בחירה חכמה ונכונה יותר. קחו את הגה קבלת ההחלטות לידיים. למרות שהמוח יסביר לכם שחבל להפסיד את ההזדמנות, תשלטו אתם במחשבות ובתהליך קבלת ההחלטות של החיים שלכם.
- הכסף הוא רק אמצעי – אל תשכחו זאת. כשמתחילים להרוויח כסף ורואים ברכה בעבודה, מתחיל מרוץ אחר עוד ועוד כסף – יש לעצור ולהיזכר שהכסף הוא רק אמצעי וכלי להשיג את הדברים החשובים של החיים: חיי משמעות משפחתיים ומאושרים. מי ששוכח עיקרון זה והופך את היוצרות סופו שייעשה אומלל.
- אל תפחדו להיות עשירים – מצד שני, כסף זו לא מילה גסה, ועושר הוא לא דבר רע. אבות האומה שלנו כאברהם יצחק ויעקב, היו עשירים מופלגים. הכסף מעצים את הקיים בך, אם אתם אנשים טובים (ואני מניח שכן) – הכסף יעצים את הטוב הקיים בכם, ויאפשר לו להתגלות בחיים. כמובן, שבתנאי שלא תעשו ממנו תכלית, כנזכר בסעיף 2. אני כותב את הדברים כהמשך למה שכתבתי על האמיגדלה, מי שבתפיסה הרגשית שלו כסף הוא דבר רע ועושר הוא דבר מוקצה מחמת מיאוס – כנראה שיפעל בצורה כזו שלא תאפשר לו צמיחה כלכלית מבורכת. וזו ממש לא כוונת המשורר.
- מה הערך שלנו או כמה כסף אנחנו שווים? תשאלו את עצמכם: “כמה כסף אני שווה?” כלומר בכמה כסף אתה מעריכים את העבודה, או את שעת העבודה שלכם? אני יודע שיש כאלו שיחושו מגננה ביחס לשאלה זו, כי כשאדם עונה לעצמו “אני שווה 40 שקל לשעה” הוא מתחיל לחוש קטן ומבוזה, ואומר לעצמו: זה מה שאני שווה? ומטיל ספק, ובצדק, בעצם השאלה. בוודאי שכל אדם הוא עולם ומלואו, שווה אין סוף, ולא ניתן לכמת את ערכו לשקלים. אבל כן, אתם חייבים לדעת כמה שווה העבודה שלכם ומהו הערך שאותו אתם מייצרים ומביאים לעולם. על מנת להגיע בסופו של דבר לתשובה שתספק ותכבד אתכם, נסו לענות לשאלות הבאות:
א. איזה ערך אני יכול להביא לעולם? לרוב האנשים קשה להגיע לתשובה על שאלה זו לבד, כי לא התרגלו לראות את עצמם בעין טובה מספיק. במקרה כזה אמליץ להם על הכוונה מקצועית מסוימת. במידה וכבר מצאתם מהם הכישרונות והיכולות שאתם רוצים וגם יכולים (צריך את שניהם) להפיק מהם תועלת כלשהיא לעולם, כתבו לעצמכם מהי התועלת שמגיעה לאנשים שיקבלו את השירות/מוצר שאתם מציעים. התשובה לשאלה זו איננה “מה אני נותן” אלא “איזה ערך האחר מקבל”.
ב. איך אפשר להעלות את הערך שלי? תלמדו, תקשיבו, תשאלו אנשים, תירשמו לקורסים, תאזינו להסכתים (פודקאסט), תתמודדו בעצמכם עם שאלות, וכמובן:
תקראו ספרים!!
ג. מי קהל היעד שלי? כלומר לאיזה אנשים הערך שאני יוצר, יכול לעזור. כמה זה חשוב עבורם? למשל: דיג’יי שיודע שיש לו יכולת לגרום לחתן ולכלה להרגיש מאושרים בערב הכי משמעותי בחיים שלהם. המוצר (או השירות) שלו, הוא שמחה בחתונה (ולא תקליטנות), שהיא בעלת ערך גדול לקהל היעד שלו (הזוגות שמתחתנים). התקליטנות היא האמצעי שלו להביא את הערך שלו לקהל הלקוחות שלנו, החתן והכלה רוצים שחתונה שלהם תהיה שמחה, ולא מעניין אותם איזה מכשיר אלקטרוני הדיג’יי יפעיל לשם כך.
ד. אז כמה אני שווה? בהתאם לשני הסעיפים הקודמים, תוכלו לתמחר את העבודה שלכם, בהתחשב בזמן, בכישרון, ביכולת ובניסיון שאתם מביאים איתכם.
ה. איך מגיעים לשם? כל מה שנאמר עד כה נוגע לרצון וליכולות, אבל לא נעשים למקצוענים ברגע אחד. לכן עליכם להציב לעצמכם מטרות ויעדים בדרך: איזו הכשרה לימודית נדרשת עבור אותו ערך שאתם נותנים לעולם? איך תוכלו לצבור ניסיון מקצועי? מה עוד נדרש מכם עבור כך?
- פוקוס כלכלי – לאחר שיש לנו מטרות כלכליות עבורנו ועבור משפחתנו, שימו לב שיש לעמוד על המשמר ולא לתת לכל מיני הסחות להוציא אותנו מהפוקוס שלנו ולהסיט אותנו מהמסלול. יש לבדוק כל הצעה שדורשת מאיתנו השקעה כלשהי בזמן, בכסף או באנרגיה – האם הצעה זו מקרבת אותי למטרה שעליה אני מפוקס, או שהיא רק מפזרת אותי? מי שישכיל לשאול את עצמו את השאלה הזו, יקבל את המיומנות לומר “לא” להצעות עבודה או רכישה שלא מקדמות את המטרות שלו.
מה ההבדל בין פיקח לחכם?
הפיקח לא נכנס למקום שהחכם יודע איך לצאת ממנו
- אל תתכנן – תעשה! – אני פוגש יותר מדי אנשים שמתכננים חיים שלמים איך הם היו רוצים לחיות את חייהם, אבל בפועל החיים ממשיכים כהרגלם. אחד המשפטים האהובים עליי הוא:
החיים קורים בזמן שאנחנו עסוקים בלתכנן אותם
עצרו, בדקו מהם החלומות, הרצונות, והמטרות שלכם, איזו פעולה קטנה אתם יכולים לנקוט שתניע אתם למימוש אותו רצון, ו… שיהיה בהצלחה!
כיום יש היצע עצום של מנטורים ומאמנים עסקיים ואישיים שיכולים לסייע לכם לנוע בצורה ממוקדת ומניבה תוצאות לעבר הגשמת החלומות שלכם. אז אם אתם חשים שאינם יודעים לעשות את זה לבד, תיעזרו במקצוענים. אל תתנו לחומות שלכם לעצור אתכם. מאסף הנעמן הלל, מנכ”ל “נסיקה עסקית”, שמעתי משפט מהמם:
אותן חומות שאתם שמים לעצמכם על מנת להגן על עצמכם – הן החומות שמונעות מכם להתקדם
כל הזכויות שמורות לחנן צאיג
