closeup photo of 100 US dollar banknotes

נדל"ן כשליחות?!

יש אנשים שאולי זה ישמע להם קצת מוזר, "שליחות בנדל"ן", הרי שליחות היא אידאולוגיה, ערך גבוה, ואילו נדל"ן זה רק כסף, לא? אז זהו שלא, ממש לא.

למי שלא מכיר: הרבי מחב"ד עשה מכל חסידיו 'שליחים' של אור לכל מקום בעולם, רונן ונעמה הם חב"דניקים אהובים.

אני חי בתחושת שליחות, קיבלתי במתנה ידע ויכולת לעזור למשפחות רבות לחיות מתוך שמחה ומנוחת הנפש ולהתעסק בערכים החשובים בחייהם. הנדל"ן הוא הכלי הטוב ביותר לעשות את זה.

כיום, אם יש לכם סכום מכובד שאתם חוסכים בצד, אין מקום יותר בטוח להשקיע בו מאשר בנדל"ן: מחירי הנדל"ן במגמת עליה בשנים האחרונות[1], הביקוש לנדל"ן בישראל גדול מההיצע שלו בשוק, ולהערכתי מגמה זו רק תמשיך ואף תתחזק. הסיבה למגמת עלייה זו נעוצה בגורמים רבים, וביניהם: קצב גידול האוכלוסייה בישראל הוא מהגבוהים בעולם המערבי, אחוז בעלי הנכס בישראל גבוה ביחס לעולם, גל הגירה לארץ של יהודים שבאים לעשות 'עלייה', ריבית נמוכה שמעודדת לקחת משכנתא ולרכוש נכס, התמעטות ההיצע בארצנו הקטנה, נהלי רשות מקרקעי ישראל, הבירוקרטיה הסבוכה ועוד סיבות שונות ומגוונות שהיריעה קצרה מלפרט.

למעשה, אפילו סכום כסף בצד לא צריך, מספיק שיש לכם דירה גם אם טרם סיימתם לשלם את המשכנתא, כבר ניתן לקנות עוד נכס ממשכנתא נוספת, ואת התשלומים להחזיר מרווחי השכירות. כך שמבלי להוציא ש”ח, תקבלו דירה נוספת בשווי של מאות אלפים או מיליוני שקלים. כן כן, זה כל כך פשוט (למי שיודע איך עושים את זה) שלפעמים ממש כואב לי הלב לראות אנשים חיים בדוחק כלכלי, עם השלכות נפשיות, זוגיות ומשפחתיות, כשבאמת יש להם אוצר מתחת לבלטות של הבית שלהם. במקרה כזה אני טוען שנכון להיות "צבי ולא צב", ולהצליח לעבור את חומות הכלא ששומרות עלינו מלעשות שינויים, גם כשהם לטובתנו.[2]

בעיניי, כל יועץ משכנתא וכל מי שעוסק בתחום הנדל"ן צריך לעבוד מתוך תחושת שליחות, על החסד שהוא עושה עם כל משפחה שקנתה נכס בארץ בצורה בריאה.

לקנות בית בישראל הגשמת החלום הציוני

מלבד כל זאת יש עוד עניין גדול יותר, ולפעמים הוא כל כך גדול, עד שאנשים רבים מתביישים להזכיר אותו ביומיום:

בתמונה: ניר דובדבני ואני במחווה ציונית משותפת

זה עלול להישמע כקלישאה, אבל בעיניי לקנות בית בארץ ישראל זו שיבת ציון האמיתית, ועל זה חלמנו אלפיים שנה. זו תמצית החלום הציוני והגשמתו בפועל. לראות בתים נבנים ואנשים שרוכשים (לא רק גרים בה בשכירות ארעית), גרים ומתיישבים בהם ברחבי הארץ. נכון, לכל חלום צריך כסף, ובמקרה שלנו הרבה כסף.

במבט יותר מעמיק, זו הסיבה שכל כך קשה ומורכב לקנות בית בארץ ישראל, הסכום הגבוה והלא פרופורציונאלי, שאינו דומה לשום הוצאה אחרת בהוצאות המשפחתיות. מי שבנה בית בעצמו (ומי שליווה המון בונים במשכנתא) יודע שצריך לעבור עשרות משוכות בדרך – בירוקרטיה, אגרות, אישורים ועוד הרבה עניינים עד שסוף כל סוף הוא זוכה להיכנס לתוך הבית שתכנן, ואני שואל את עצמי: למה זה ככה? אז מלבד הטענות שיש לנו על גופים ממשלתיים כאלו ואחרים, נראה לי שזה מהלך שטמונה בו השגחה עליונה. לרכוש בית בארץ ישראל, וכל שכן לבנות בית בארץ ישראל – זה דבר כל כך גדול! בעל משמעות כה עצומה, עד שמוכרח שיהיו לו מניעות, כדי לעורר לנו את החשק, וכדי שלא ניקח את זה כמובן מאליו, אלא נעשה את זה עם כל החשק והרצון, כראוי למעשה גדול ודגול שכזה.[3]

היופי באמרות חז"ל שתמיד הן רלוונטיות כגון : "ארץ ישראל נקנית בייסורים"[4], פעם היו אלה הדמים של קורבנות הפדאיון והמלחמות, קדחת ומלריה. אבל היום, תודה לא-ל, "הדמים" הם רק כסף (שבלשון חז"ל נקרא דמים) ועצבים (כשהדמים עולים לראש 😊) מרוב בירוקרטיה וטופסולוגיה.

שער שני:

חינוך לבריאות פיננסית

כלכלה מכיתה ב'

בפרק הקודם למדנו על חלק במוח האדם הנקרא "אמיגדלה" שאחראית על כל התגובות הרגשיות ההישרדותיות והלא רציונאליות, שמשפיעות על הבחירה החופשית ועל קבלת החלטות מושכלות. ההתניה הרגשית שלנו (ושל הילדים שלנו) לגבי כל מה שקשור לכסף היא מאוד חשובה, כי היא זו שתניע אותנו בחיים הכלכליים ותניע מאחורי הקלעים את כל ההתנהלות הכספית שלנו. עוד ראינו שאחת הסיבות לכך שיש לרוב האנשים פחד ומתח בכל הנוגע לכסף, היא פשוט "חושך" וחוסר ידע. אם נצליח "להדליק את האור" ולהבין את מגרש המשחקים שלנו, את השחקנים השונים על המגרש ואת חוקי המשחק של החיים הכלכליים ברמת הכלל והפרט – אין ספק שרגשות הפחד וההיסוס יימוגו ואנחנו נהיה משוחררים להתקדם בחיים כמו שהיינו רוצים. שימו לב לכותרת הבאה מתוך אתר "גלובס":

לפני כמה שנים פגשתי כלכלן בכיר מאוד, שנשא בכמה משרות חשובות במגזר הפרטי והציבורי. כשדיברנו על ההתנהלות הכלכלית הישראלית אמר לי: "תשמע, בישראל לא מלמדים מודלים כלכליים רלוונטיים. לא בבתי הספר, לא בתיכון ולבגרות, ואפילו לא באוניברסיטה". דבריו גרמו לי להבין יותר את עמוק החושך שחווה כמעט כל חייל משוחרר במדינת ישראל וכל אדם היוצא לעצמאות כלכלית. אנחנו פשוט לא יודעים איך לחיות חיים פיננסיים מסודרים בריאים ומחושבים.

לעניות דעתי, את כלכלת המשפחה צריך ללמד בבתי ספר כבר מכיתה ב', אחרי לימוד האותיות בכיתה א', באופן ספיראלי מעמיק, בדומה לשאר לימודי הליב"ה. מעבר לערכים, כישורי חיים והידע הבסיסי שמלמדים בבתי הספר, הרי שמטרתה של תעודת הבגרות היא לאפשר לבוגר התיכון לצאת עם "משהו ביד" לקראת החיים. אבל מה יעשה הילד אם הוא לא יודע בכלל איך "החיים", כלומר המשק בישראל, עובדים ומה מקומו בהם? במדינת ישראל היחס בין עצמאיים לשכירים עומד על 1 ל-13 לפחות[5]. כמובן שיש סיבה לפער הגדול הזה, והקושי להקים ולייצב עסק עצמאי הוא ידוע ומפורסם. שימו לב לדוגמה מתוך אתר Ynet:[6]

אז נכון שבשביל להיות עצמאי אתה צריך אישיות מיוחדת, אבל בסופו של דבר, העצמאיים הם אלו שמניעים את המשק קדימה ומספקים מקומות עבודה לשכירים. אם בוגרי התיכון בישראל היו מרגישים יותר בטוח ב"מגרש המשחקים" הכלכלי של ישראל, ייתכן שהיינו רואים יוזמות פרטיות רבות יותר שמצליחות להתפתח ולהתייצב. מציאות כזו הייתה מאפשרת לכלכלה האישית והלאומית לזנק קדימה.

אני כותב את הדברים כאילו שזו בעיה של בתי הספר או של הילדים שלנו שלומדים בהם כעת. אבל האמת היא שזה המצב גם בקרב אנשים מבוגרים, שכבר עובדים עשרות שנים בעבודתם (על פי רוב כשכירים) והבנתם בכלכלת המשפחה היא מינימלית. אני רואה את זה מדי יום, אנשים שמגיעים לייעוץ משכנתאות הם בדרך כלל בעלי ידע מזערי עד אפסי בכל הנוגע לכלכלת המשפחה האישית ובטח בתפיסה של הכללית של התנהלות השוק והמשק. זאת למרות חשיבותו הרבה של ידע זה שהינו רלוונטי לכל אדם, כמו שאסביר בהמשך.

בפרקים הבאים אציג בפניכם כמה יסודות בכלכלת המשפחה שחשוב שכל אדם יידע. אפשר להתייחס לזה בתור פרקי חינוך לילדים שלכם, ריענון של דברים פשוטים הידועים כבר לכולם, או פשוט להיות "תלמיד" לכמה דקות וללמוד דברים פשוטים, הגיוניים ומהותיים לבריאות הכלכלית שלכם. אני מניח שהעקרונות שאבאר בהמשך יסלקו עוד אזורים חשוכים בתודעתכם בכל הנוגע לכסף, וממילא יסירו מליבכם עוד שכבה של פחד ודאגה הקשורות לכסף.

שמעתי מחבר שאפילו הרב הגדול ביותר, שלמד את כל התורה כולה אין ספור פעמים, נקרא "תלמיד חכם" – תואר שמבטא מצד אחד אדם חכם מאוד, אך מצד שני אדם שתמיד נשאר תלמיד[7], ניתן לסכם זאת במשחק מילים קטן:

תמיד תלמיד או תלמיד לתמיד

זו גישה נכונה גם עבור כל אחד מאיתנו, למרות כל מה שאנחנו חושבים שאנחנו כבר יודעים ושמענו הכול, תמיד כדאי להשאיר מקום פתוח לידע חדש ולהתפתחות.


[1] על פי מסמך שהוציא הלמ"ס, ביולי 2021: https://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/Madad/DocLib/2021/236/10_21_236b.pdf

[2] בהמשך הספר אבאר את "מודל הצבי והצב" ו"איך מוצאים את הכסף מקירות הבית".

[3] ליקוטי מוהר"ן, תורה סו.

[4] תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ה.

[5] מתוך כתבה ב"גלובס", פורסם ב-15.11.2019 על ידי עמירם ברקת ובר לביא:

[6] פורסם ב-Ynet על ידי מורן רגב, בתאריך 4.9.19 בקישור:

[7] איזהו חכם? הלומד מכל אדם (אבות ד, א).

כל הזכויות שמורות לחנן צאיג

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן