*הבהרה חשובה : הנתונים הבאים אינם מדויקים ונועדו להמחשה בלבד.
מחירי הדירות בישראל עולים בהדרגה עם השנים, על מנת לרכוש בית ממוצע בישראל יש צורך לשלם 143 משכורות, שהן קרוב ל-12 שנות עבודה רצופות. [1]נבהיר בעזרת דוגמה: השכר הממוצע בשוק לשכיר הינו 11 אלף ש”ח.[2] נניח שבני הזוג ישראל וישראלה ישראלי עובדים במשרה מלאה ומשתכרים כ-22 אלף ש”ח לחודש. משפחת ישראלי רוצה לרכוש דירה בפתח תקווה, שמחירה הממוצע (נכון לשנת 2020) עומד על 1,780,000 ש”ח.[3] משמעות הדבר היא שבני הזוג יצטרכו לעבוד רצוף במשך 81 חודשים, על מנת לחסוך את הסכום הנדרש מהם כדי לרכוש את הדירה הנ”ל, וזאת מתשלום של מלוא הכנסתם של בני הזוג, כלומר, שבמשך 7 שנים משפחת ישראלי לא תישא בכל הוצאות נוספות, על מזון, חשמל, מים, או כל הוצאה אחרת.
כמובן שמציאות כזו היא בלתי אפשרית, ולכן מצאו פתרון יעיל הנקרא “משכנתא”. לבנקים ונותני האשראי השונים יש כסף נזיל ולכן בכוחם למכור למשפחת ישראלי את הכסף שהיא צריכה על מנת לרכוש בית. משפחת ישראלי תחזיר את הכסף לאט לאט במשך השנים, בתוספת ריבית, וכך כולם יצאו נשכרים: למשפחת ישראלי יהיה בית בפתח תקווה והבנק ירוויח עוד כסף.
נניח שלמשפחת ישראלי יש הון עצמי של 780 אלף ש”ח מההורים וחסכונות, הם ניגשים לבנק כדי לקחת הלוואה, או “לקנות” מיליון ש”ח מהבנק, על מנת לרכוש בית.
הבנק אומנם מוכן לתת למשפחת ישראלי מיליון ש”ח באופן מיידי, לשם כך הם נדרשים להתחייב ולשלם כל חודש סכום מסוים הנקרא “החזר חודשי” שמותאם להכנסותיהם לדוגמה: 5,000 ש”ח לחודש למשך 25 שנים. לפיכך, אם בני משפחת ישראלי לוו מיליון ש”ח מהבנק, הם עתידים להחזיר לבנק במרוצת השנים הבאות 1.5 מיליון ש”ח, משמע, ההלוואה עלתה למשפחה 500 אלף ש”ח זאת כמובן ללא חישוב מדד ושינוי של ריבית צפוייה.
מכיוון שמדובר בסכום לא מבוטל, הבנק צריך לוודא שמשפחת ישראלי תחזיר את הכסף. לכן, הבנק דורש שתרשם משכנתא על הנכס של משפחת ישראלי בגופי הרישום שהם בעיקר טאבו או רשות מקרקעי ישראל (רמ”י), אציין שישנם גופים נוספים כגון מנהל אזרחי, טאבו ירדני וכו’. בגופים אלו, יירשם שהבית שייך למשפחת ישראלי אך תתווסף הערה לטובת הבנק או נותן האשראי ממנו נלקחה המשכנתא, כי לא ניתן למכור את הנכס עד לתום התשלומים על המשכנתא.[4] או סגירת החוב כלפי אותו הבנק.
אם משפחת ישראלי לא תשלם את ההחזר החודשי אז הבנק יהיה רשאי למכור את הנכס וכך יוודא שההלוואה שנתן תוחזר בכל מקרה.
בגלל האפשרות הרחוקה של סיום מבהיל שכזה לסיפור המשכנתא, יש רבים הנמנעים מלקחת משכנתא או שעושים זאת בפחד.
האמת היא, שאם בונים את המשכנתא בצורה נכונה ומחושבת אין סיבה לדאגה. כמו כן, חשוב לזכור שלבנקים אין עניין להתחיל להתעסק עם מכירת נכסים של אנשים פרטיים – הבנק מוכר כסף, לא בתים. כל מה שהבנקים רוצים זה שאנשים יעמדו בהתחייבויות שלהם וכולם יהיו מרוצים.
לסיכום: המשכנתא היא הלוואה לטווח ארוך לצורך רכישת נדל”ן (נכסי דלא ניידי – מארמית – נכסים לא ניידים, כדוגמת קרקע ובתים). המוצר שמספקים נותני האשראי והבנקים הוא ההלוואה. התשלום שלנו עבור מוצר זה מתבצע על ידי החזר חודשי. המחיר של מוצר ההלוואה יהיה כל ההחזרים החודשיים שלנו למשך עשרות השנים. הבנק נוקט באמצעי זהירות על מנת להבטיח שנשלם את מה שהתחייבנו, חלק מאמצעי הבטיחות הוא רישום משכנתא על הנכס בנוסף לבדיקות המקדימות המבררות אם נוכל לעמוד בהחזרים ע”פ קריטריונים שקבע בנק ישראל וגם כל בנק לעצמו.
[1] מתוך אתר גלובס (20.7.2021)
בהתייחס לסכום המשכורת הממוצעת בשוק, ולעלות הנכס הממוצע בשוק.
[2] מתוך: https://protocol.co.il/average-wage/
[3] על פי נתני הלמ”ס לשנת 2020.
[4] המילה משכנתא היא מהשפה הארמית ומקורה בתלמוד, מסכת בבא מציעא, ופירושה: “זכות בנכסים”.
כל הזכויות שמורות לחנן צאיג
