white and red wooden house miniature on brown table

6 כללי אצבע למי שבוחר להפסיק להיות פראייר

  1. רגש או שכל? באופן כללי ניתן לומר שזו שיטת הפעולה של כל הגורמים שיצליחו להוציא מאיתנו כסף בעל כורחנו, לגרום לנו לפעול מתוך רגש שישתלט על המחשבה. לכן השאלה הראשונה תהיה: האם הרצון למוצר נובע מהשכל או מהרגש? כמובן, שכשהרגש מניע את השכל גם שיקול הדעת ישתנה בהתאם, ולכן עלינו להיות כנים ככל שניתן.

"כשהרגש גבוה – התובנה נמוכה" (ניר דובדבני)

  • רגש עם בקרה שכלית: כמובן שלא צריך לסלק את הרגש לחלוטין, דווקא בכל הקשור לקשרים בין אישיים חשוב מאוד להפעיל את הרגש והאינטואיציה, שיכולה לעזור לנו להבחין באנשים שתקשורת איתם תצמיח פירות חיוביים. אמנם גם במקרה זה יש להפעיל שיקול דעת, הכרה של צדדי הרווח וההפסד השונים ולבצע בחירה מושכלת ואחראית. לדוגמה: אני אעדיף בעל מקצוע שגר בשכנות אליי גם אם מחירו מעט גבוה יותר משל מתחרה שגר רחוק ואין בינינו כל קשר. הסיבה פשוטה: מאחר שעם בעל המקצוע שגר בשכנות אליי יש לי קשר יומיומי, הרי שיהיה לו אינטרס לשמר את טיב היחסים גם לאחר תום האינטראקציה המקצועית. המחויבות הרגשית הזו תעלה את הסבירות שהוא יעשה יותר כדי לשמור על שביעות הרצון שלי מהשירות או העבודה שהוא מספק. היחסים הרגשיים הם כמו מעין ביטוח על העבודה, שתהיה פיקס.

ישנם לא מעט שאומרים שלא כדאי לקחת איש מקצוע שאני מכיר אישית כדי שאם יהיה בכך צורך, נוכל "לריב איתו". בעיניי זאת תודעה בעייתית (למה לנבא מריבה ולא אהבה) הרי מחשבה מייצרת מציאות ואת זה כבר כולם יודעים היום.

"אני לא סוגר עסקה, אלא פותח מערכת יחסים" (ניר דובדבני)

  • צורך או רצון? אחד הדברים שהכסף נותן לנו זה גבולות, אנחנו לא יכולים לקנות כל מה שאנחנו רוצים, אלא צריכים לבצע בחירה לפי סדר עדיפויות. השאלה הראשונה היא: האם המוצר הוא צורך של המשפחה שלי או רק רצון להשיג עוד? הטריק של הרבה חברות פרסום הוא לגרום לך להרגיש שהרצון שלך הוא ממש צורך הכרחי, קיומי אפילו. פשוט תשאל את עצמך האם היית מודע לצורך במוצר גם לפני שראית אותו? אם לא – כנראה שהמראה של המוצר והפרסומות שלו הם שגרמו לך לרצות אותו כל כך עד שהצליחו להתערב בקבלת ההחלטות שלך כדי שתזהה מוצר זה כ-"צורך".

מה נחשב צורך? על פי פירמידת הצרכים של מאסלו, ניתן לסווג חמישה צרכים אנושיים: צורך פיזיולוגי (להיות בריא, שבע), הצורך לביטחון, הצורך בהשתייכות (לרכוש משהו שיאפשר לנו להיות חלק מקהילה מסוימת), הצורך בהערכה חברתית, והצורך במימוש עצמי.

  • דמיונות? אם זיהיתם שרגש מפעיל אתכם לקנות מוצר מסוים, נסו להבין איזה מענה הוא בא לתת. לדוגמה, יש אנשים שקונים בלי גבול רק כדי שלא ירגישו תחושת חסר (למרות שלפעמים על ידי התנהלות זו הם כורים לעצמם בור ללא תחתית). יש שקונים מוצרים מסוימים כי הם מדמיינים שזה מה שייתן להם ערך, או כרטיס כניסה למועדון חברים מסוים, וכן הלאה. (אני קורא לזה: "סינדרום ה-Kia Sportage") לוקחים הלוואות על רכב שיש אותו לכולם, כי "גם אני חייב/ת ספורטאז' חדשה", "שיראו שגם לי יש" ואז המוח מתחיל להצדיק את לקיחת ההלוואה וכן הלאה.
  • חברות: סוכן המכירות נחמד אליך והוא נראה לך אדם חביב, זה כנראה נכון, אבל הוא עדיין לא חבר שלך. חברים לא ישכנעו אותך לקנות משהו שאתה לא באמת צריך.

(במידה שהצורך לרכוש דבר מה הוא ודאי, עדיף לרכוש אצל אדם נחמד ואמין בתהליך "כיפי", זה לא סותר).

הדברים נכונים שבעתיים כלפי דמויות גראפיות חמודות שנועדו ליצור אצלנו הזדהות עם המוצר והרוכשים אותו.

  • סוף מעשה במחשבה תחילה: אם נחזור לפרק הראשון של התנהלות כלכלית משפחתית. הפתרון לרוב ככל הבעיות הללו הוא "סוף מעשה במחשבה תחילה". תכננו בתחילת החודש כמה הוצאות יש לכם על כל דבר, עם גבולות גזרה רחבים ככל שאתם יכולים להרשות לעצמכם ולפני כל יציאה תבחרו מראש כמה כסף אתם מוכנים להשקיע ובהתאם לכך תבחרו את מקום הבילוי/מוצר/שירות שאתם רוכשים.

הבהרה: אין לי שום דבר נגד שום מוצר חלילה, ואין לי שום דבר נגד אנשי מכירות חלילה, אני בעצמי איש מכירות בכל רמ"ח אבריי. מטרתי היא רק להאיר לכם פינה חשוכה בכל הקשור לאופן קבלת ההחלטות שלכם. ישנם מוצרים מעולים שמשנים חיים לטובה. ולכן, בעברית, שפתנו המדהימה, המילה "מכירות" היא משורש מ.כ.ר ולא מהמילה 'מחיר'. כיון שאם אני מכיר אותך ורוצה בטובתך, אני אמכור לך דבר שיועיל לך!

כל הזכויות שמורות לחנן צאיג

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן