bank

איך מתנהל שוק?

כחלק מהחינוך לבריאות פיננסית, עלינו לחנך את ילדנו כבר מגיל תיכון להבנה איך מתנהל שוק העסקים בישראל (בשלב זה אין הכוונה לשוק ההון, אלא למסחר באופן כללי). אנשים רבים שמגיעים אליי לייעוץ משכנתאות לא יודעים את הנקודות הבאות שאביא לפניכם, שלפי דעתי הן ידע בסיסי שעל כל אדם לדעת:

  1. יחסי היצע וביקוש: שוק חופשי (כלומר באופן טבעי, ללא התערבות ממשלתית) מתנהל על המתח שבין "היצע" ל-"ביקוש": ככל שמוצר מסוים יהיה מבוקש יותר ובהיצע נמוך – כך מחירו יעלה בהתאם ולהיפך.

לדוגמה: מחירם של אופניים חשמליים הוא 1,500 ש”ח היום. אם הממשלה תוריד את הגיל המותר ברכיבה על אופניים חשמליים מגיל 16 לגיל 10, אז הביקוש לאופניים חשמליים (קרי, מספר הקונים שמבקשים לרכוש מוצר זה) יעלה משמעותית. אם במקביל יש עיכוב בייבוא האופניים החשמליות לארץ, משום מה – הרי שההיצע (כמות המוצרים שמוצעת למכירה בשוק) יקטן משמעותית. עליית הביקוש וירידת ההיצע יובילו בהכרח לעליית מחירי האופניים החשמליים!

זאת כיוון שהערך של המוצר נעשה רב יותר בעיני אנשים רבים יותר.

  • ה"מדד" – חוק זה של היצע וביקוש קיים בכל סוגי המוצרים והשירותים למיניהם שקיימים בשוק. ממחירי הדירות, מחירי המזון והתרופות ועד למחיר שגובה האינסטלטור עבור פתיחת סתימה בכיור. הערך של כל דבר משתנה בהתאם להיצע ולביקוש שמתרחש בשוק החופשי בישראל (ובעולם כולו), מדי יום בתנודות קלות, ומדי חודש באופן שכבר ניתן לשים לב אליו. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) בודקת אחת לתקופה את מחירו של סל בן כ-1000 מוצרים בשוק, שאותם רוב המשפחות צורכות. הלמ"ס עורכת מדי חודש ממוצע של "מדד המחירים לצרכן" או בקיצור: "המדד" שאותו מפרסמים מדי חודש.[1]
  • מה מודד ה-"מדד"? אם המדד עולה למשל ב-2% זה מלמד שסל המוצרים שקנינו בשנה שעברה במחיר של 100 ש”ח יעלה השנה 102 ש”ח. כמובן שהיחס אינו ישיר, ייתכן למשל שמחיר העגבניות ירד ואילו מחירי הבנייה עלו, ואם אנחנו קנינו עגבניות החודש לרוב ולא בנינו שום בית, הרי שהשינוי במדד לא ישפיע עלינו. אך המדד הוא הממוצע המשוקלל של סל המוצרים, ובאמצעותו ניתן לדעת כמה שווה הכסף שאנחנו מחזיקים ביד.
  • מה ערך הכסף? אם נמשיך את הדוגמה הקודמת נמצא שאם המדד עלה, הערך של הכסף שלנו ירד והוא שווה פחות! כלומר באותו שטר של 100 ש”ח אוכל לקנות החודש פחות מוצרים בשוק.
  • מהי אינפלציה? עליית מחירים. הפירוש הוא שהשוק כולו סובל מעליית מחירים של כלל המוצרים בשוק, מה שאומר שצריך יותר כסף כדי לקנות את אותם מוצרים שאנו רגילים לצרוך – ערך הכסף יורד.

הדוגמה הפשוטה לכך היא מסטיק בזוקה: כשהייתי ילד מחירו היה 10 אגורות, כיום מחירו עלה משמעותית. מה קרה? הוא נעשה טעים יותר? לא, פשוט הערך של הכסף שבו אנחנו קונים ירד, כך שצריך יותר כסף על מנת לרכוש את אותו מוצר.

זה נכון גם לגבי לחם ושאר מוצרים שנמצאים תחת פיקוח ממשלתי. לדוגמה: לחם אחיד פרוס. שימו לב לחיפוש פשוט בגוגל:

אפילו לחם, שהוא מוצר בסיסי ביותר, עלה לפני 20 שנה 3.4 ₪, לעומת מחירו כיום 7.15 ₪, כלומר התייקר ביותר מפי 2! אז מה מדוע שמשכנתא לא תתייקר?

יש לציין שאינפלציה היא לא בהכרח דבר רע. במדינת ישראל, ביחד עם התייקרות המוצרים, יש גם עלייה ברמת השכר לאדם. ישראלי ממוצע מרוויח יותר כסף לחודש מאשר בעבר, ולכן עליית המחירים בשוק לא הורידה את איכות חיינו (להיפך, עליית המשכורות גדולה מעליית המדד באופן יחסי, ולכן יש עלייה באיכות החיים הכלכלית בישראל, ברוך השם).

  • למה חשוב לדעת את זה? צריך לדעת זאת בעיקר בעסקאות לטווח ארוך.

אם אני מלווה מהבנק סכום גדול תמורת תשלום של 100 ש”ח מדי חודש למשך כעשר שנים, עליי לדעת שבמשך השנים המדד עולה (יש אינפלציה) ולכן ערך הכסף יורד, מה שאומר שאני משלם בכל חודש 100 ש”ח, אך בשנים האחרונות להחזרת ההלוואה אני בעצם משלם הרבה פחות כסף. כמובן שהבנק לא פראייר, ובדיוק בגלל סיבה זו הוא מתנה את רוב ההלוואות בכך שיהיו "צמודות למדד", כלומר שההחזר החודשי שלנו יהיה תמיד שווה בערך שלו ליום ההלוואה הראשון. לדוגמה: אם המדד עלה ב-2% בשנה זו, יהיה עליי להחזיר לבנק בחודש זה 102 ש”ח, שהם שווי ערך לאותם 100 ש”ח של החזר השנה הקודמת. 2 שקלים זה כסף קטן, אבל למעשה מדובר בסכומים גדולים בהרבה. שינויים במדד מתרחשים כמעט מדי חודש ומספר התשלומים למשכנתא הוא בהתאם. כל זאת עוד לפני שנכנסים לחישוב של תוספת הריבית שקבענו עם הבנק על המשכנתא.

יסוד זה נכון לא רק לגבי משכנתא – כל השקעה לטווח ארוך צריכה להיות משוקללת עם השינויים המתרחשים בשוק.

שימו לב: להערכתי גם ריבית הפריים, שזו ריבית בנק ישראל בתוספת 1.5%, צפויה להשתנות.


[1]https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%93%D7%93_%D7%94%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%A6%D7%A8%D7%9B%D7%9F_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C.

כל הזכויות שמורות לחנן צאיג

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן