ריבית פריים היא ריבית משתנה המשמשת כבסיס לתמחור עסקאות פיננסיות מסוגים שונים, כגון הלוואות ופקדונות. ריבית הפריים נקבעת על ידי הבנקים המסחריים בישראל, והיא מבוססת על ריבית בנק ישראל בתוספת מרווח נוסף.
ריבית בנק ישראל היא הריבית הנגבית על ידי בנק ישראל מהבנקים המסחריים עבור הלוואות שניתנו להם, והיא משקפת את המדיניות המוניטרית של בנק ישראל. מרווח הפריים הוא מרווח שהבנקים המסחריים קובעים באופן עצמאי, והוא משקף את הסיכון שהם לוקחים על עצמם בעת מתן הלוואות.
ריבית הפריים נקבעת בדרך כלל אחת לחודש, והיא נכנסת לתוקף כעבור שני ימי עסקים ממועד פרסומה.
ריבית הפריים היא גורם חשוב המשפיע על תנאי ההלוואות במשק. כאשר ריבית הפריים עולה, הריבית על הלוואות צמודה לפריים עולה גם היא. הדבר גורם לכך שהלוואות אלו הופכות להיות יקרות יותר, ולכן קשה יותר לקבל אותן.
לעומת זאת, כאשר ריבית הפריים יורדת, הריבית על הלוואות צמודה לפריים יורדת גם היא. הדבר גורם לכך שהלוואות אלו הופכות להיות זולות יותר, ולכן קל יותר לקבל אותן.
ריבית הפריים משפיעה גם על תנאי הפיקדונות במשק. כאשר ריבית הפריים עולה, הבנקים המסחריים נוטים להעלות את הריבית על הפיקדונות. הדבר גורם לכך שהפיקדונות הופכים להיות רווחיים יותר, ולכן אנשים נוטים להפקיד יותר כסף בבנק.
לעומת זאת, כאשר ריבית הפריים יורדת, הבנקים המסחריים נוטים להוריד את הריבית על הפיקדונות. הדבר גורם לכך שהפיקדונות הופכים להיות פחות רווחיים, ולכן אנשים נוטים להפקיד פחות כסף בבנק.
להלן דוגמאות לעסקאות פיננסיות המשתמשות בריבית פריים:
- הלוואות צמודות לפריים, כגון משכנתאות צמודות לפריים, אשראי צמוד לפריים, וכו’.
- פיקדונות בריבית משתנה, כגון פיקדון בריבית פריים פלוס, פיקדון בריבית פריים מינוס, וכו’.
- עסקאות אשראי מסחריות, כגון עסקאות לטווח קצר, עסקאות לטווח ארוך, וכו’.
