ריבית ריאלית מול ריבית נומינלית

ברוכים הבאים לעולם הכסף! נשמע מסובך? לא כל כך. דמיינו שאתם רוצים לקנות סוכרייה. לפני שנה היא עלתה שקל אחד. השנה, אותה סוכרייה עולה שקל ועשר אגורות. הכסף שיש לכם בכיס עדיין נראה אותו דבר, אבל פתאום הוא קונה קצת פחות. זה בדיוק מה שקורה עם הכסף שלנו בעולם האמיתי, ולשם כך אנחנו צריכים להבין שני דברים חשובים מאוד: ריבית נומינלית וריבית ריאלית.

אולי אתם שואלים את עצמכם, למה זה בכלל חשוב לי? אני רק ילד/ה! אבל האמת היא, שככל שתבינו את העולם הזה מוקדם יותר, כך תוכלו לנהל את הכיס שלכם ואת הכסף שלכם טוב יותר כשתהיו גדולים. זה יעזור לכם כשתחסכו כסף למשהו שאתם רוצים, כשתקחו הלוואה לקנות משהו גדול, ובמיוחד כשתצטרכו להתמודד עם משכנתא – הלוואה גדולה שלוקחים כדי לקנות בית. אל דאגה, אנחנו כאן כדי להסביר את הכל בפשטות, כאילו אנחנו מספרים לכם סיפור. למידע נוסף על משכנתאות, אתם מוזמנים לבקר ב-מהי משכנתא?.

ריבית ריאלית מול ריבית נומינלית: להבין את הכסף שלכם טוב יותר

כשאנחנו מדברים על כסף, אנחנו רוצים לדעת כמה הוא “שווה” באמת. האם 10 שקלים תמיד קונים את אותו הדבר? התשובה היא לא תמיד, וזה בגלל שני סוגי הריביות האלו, שבעצם מספרות לנו סיפורים שונים על הכסף שלנו.

מהי ריבית נומינלית? (המספר שאתם רואים)

הריבית הנומינלית היא הדבר הכי קל להבנה, כי זו הריבית שאתם רואים בבירור. זו הריבית שכתובה בחוזה, במסמך, או שמספרים לכם עליה. זו הריבית שלוקחים בנק או גוף פיננסי כשהוא מלווה לכם כסף, או הריבית שהוא נותן לכם כשהוא שומר לכם על כסף בחיסכון.

דוגמה לחיסכון:
דמיינו שאתם שמים 100 שקלים בקופת חיסכון בבנק. הבנק אומר לכם: “אנחנו נותנים לכם ריבית של 2% בשנה על הכסף שלכם.” המספר 2% הזה הוא הריבית הנומינלית. זה אומר שבסוף השנה, יהיו לכם 102 שקלים (100 שקלים ועוד 2 שקלים). זה נראה כמו רווח, נכון?

דוגמה להלוואה:
נניח שאתם רוצים לקנות צעצוע שעולה 100 שקלים, ואין לכם מספיק כסף, אז אתם לווים 100 שקלים מחבר (בדוגמה כמובן!). החבר אומר: “אני מלווה לך, אבל אתה צריך להחזיר לי 5% ריבית.” המספר 5% הזה הוא הריבית הנומינלית. זה אומר שבמקום להחזיר 100 שקלים, תצטרכו להחזיר 105 שקלים (100 שקלים ועוד 5 שקלים). זו העלות של ההלוואה במספרים גלויים.

הריבית הנומינלית היא כמו המספר שאתם רואים על מד המהירות של אופניים – הוא מראה לכם כמה מהר אתם נוסעים ברגע זה. הוא לא לוקח בחשבון אם אתם בעלייה תלולה, ברוח נגדית חזקה, או בירידה קלה. הוא פשוט מראה את המספר הנקי והמיידי.

מהי אינפלציה? (ה”מפלצת” הקטנה שמשנה את הכסף שלנו)

כדי להבין את הריבית הריאלית, אנחנו חייבים להבין קודם משהו שנקרא אינפלציה. אל תיבהלו מהמילה, זה די פשוט:

אינפלציה זה פשוט מצב שבו המחירים של דברים עולים עם הזמן. זה אומר שאותו סכום כסף יכול לקנות לכם פחות דברים ממה שיכל לקנות קודם.

דוגמאות לאינפלציה:

• אותה חבילת עוגיות שקניתם בשנה שעברה ב-5 שקלים, עולה השנה 5.5 שקלים.
• משחק וידאו שאולי קניתם לפני כמה שנים, אם חבר שלכם רוצה לקנות אותו היום, הוא כנראה יעלה יותר.
• ללכת לסופר ולקנות את אותם המוצרים, ולגלות שפתאום אתם משלמים עליהם יותר כסף.

כאשר יש אינפלציה, הכסף שלנו מאבד מכוח הקנייה שלו. כלומר, ה-100 שקלים שהיו לכם בכיס בשנה שעברה, יכולים לקנות פחות סוכריות, פחות משחקים ופחות דברים אחרים השנה. זה כמו שמישהו קטן בא ו”אוכל” חתיכות קטנות מהשווי של הכסף שלכם. זה לא שהכסף נעלם, פשוט מה שהוא יכול לקנות – מצטמצם.

מהי ריבית ריאלית? (ה”כוח” האמיתי של הכסף שלכם)

עכשיו, כשאנחנו מבינים מהי ריבית נומינלית ומהי אינפלציה, אנחנו יכולים לדבר על הריבית הריאלית. הריבית הריאלית היא כמו ה”סיפור האמיתי” של הכסף שלכם. היא מספרת לכם כמה הכסף שלכם באמת גדל או קטן מבחינת כמה דברים הוא יכול לקנות, אחרי שלוקחים בחשבון את האינפלציה.

במילים פשוטות:

ריבית ריאלית = ריבית נומינלית פחות אינפלציה.

בואו נחזור לדוגמה של ה-100 שקלים ששמתם בחיסכון:

דוגמה לחיסכון עם אינפלציה:

1. שמתם 100 שקלים בחיסכון בריבית נומינלית של 2%.
2. בסוף השנה, יש לכם 102 שקלים (זה הריבית הנומינלית).
3. עכשיו, בואו נבדוק מה קרה לאינפלציה באותה שנה:
   • תרחיש א’ (אינפלציה נמוכה): נניח שהאינפלציה הייתה 1%. זה אומר שהמחירים עלו רק בקצת.
   • כמה הכסף שלכם באמת שווה? 2% (נומינלית) – 1% (אינפלציה) = 1% ריבית ריאלית. זה אומר שהכסף שלכם באמת גדל, והוא יכול לקנות 1% יותר דברים ממה שיכל לקנות שנה שעברה. כל הכבוד!
   • תרחיש ב’ (אינפלציה גבוהה): נניח שהאינפלציה הייתה 3%. זה אומר שהמחירים עלו די הרבה.
   • כמה הכסף שלכם באמת שווה? 2% (נומינלית) – 3% (אינפלציה) = -1% ריבית ריאלית. רגע, מה? זה אומר שלמרות שיש לכם 102 שקלים במספרים (יותר מ-100), בגלל שהמחירים עלו ב-3%, ה-102 שקלים שלכם קונים בעצם פחות ממה ש-100 השקלים שלכם יכלו לקנות לפני שנה! אתם בעצם “הפסדתם” 1% מכוח הקנייה של הכסף שלכם.

זה מבלבל, נכון? אבל זו נקודה חשובה: הריבית הריאלית היא זו שאומרת לכם אם הכסף שלכם באמת התחזק (קונה יותר) או נחלש (קונה פחות), בלי קשר למספרים היבשים שאתם רואים. היא כמו מד המהירות של האופניים שלכם, שלוקח בחשבון את העלייה או הירידה, ואת הרוח, ומספר לכם כמה אתם באמת מתקדמים.

למה חשוב להבין את ההבדל? (זה לא רק למבוגרים!)

ההבדל בין ריבית נומינלית לריבית ריאלית משפיע על כל צעד כלכלי שאנחנו עושים, ובעיקר על דברים שקשורים לכסף לטווח ארוך כמו חסכונות והלוואות, וכמובן – משכנתאות.

1. חיסכון: אם אתם חוסכים כסף למשהו גדול, כמו אופניים חשמליים, קונסולת משחקים או טיול חלומות, אתם רוצים שהכסף שלכם “יגדל” באמת. אם הריבית הריאלית על החיסכון שלכם שלילית (כלומר, האינפלציה גבוהה מהריבית שאתם מקבלים), אז למרות שמספר השקלים שלכם עולה, הכסף שלכם קונה פחות ופחות. אתם בעצם “מפסידים” כוח קנייה.

2. הלוואות: אם אתם לוקחים הלוואה, אתם רוצים שהיא תהיה “זולה” ככל האפשר. אם אתם לוקחים הלוואה בריבית נומינלית קבועה, והאינפלציה עולה מאוד, אז הכסף שאתם מחזירים שווה פחות ממה שלוויתם בתחילת הדרך. במצב כזה, הריבית הריאלית שאתם משלמים היא נמוכה יותר, וזה טוב לכם.

3. משכנתא: זה המקום שבו ההבדל הזה הופך למאוד, מאוד חשוב. משכנתא זו הלוואה שלוקחים לקנות בית, והיא נלקחת להרבה שנים – 20, 25 ואפילו 30 שנה! במשך כל השנים האלה, האינפלציה יכולה להשתנות המון. הבנה של ריבית ריאלית לעומת נומינלית היא קריטית לתכנון משכנתא נכון.

כדי לסכם, הנה טבלה קטנה שתעזור לכם לזכור את ההבדלים:

הבדלים בין ריבית נומינלית לריבית ריאלית

מאפיין	ריבית נומינלית	ריבית ריאלית
הגדרה	הריבית המוצהרת, המספר על הנייר.	הריבית האמיתית, אחרי התחשבות באינפלציה.
מה היא מראה?	בכמה הכסף גדל או קטן במספרים (למשל, מ-100 ל-102 ש”ח).	בכמה הכסף באמת גדל או קטן בכוח הקנייה שלו (כמה דברים הוא יכול לקנות).
מה משפיע עליה?	תנאי הבנק, שוק הכסף.	תנאי הבנק, שוק הכסף, ובעיקר אינפלציה.
למה היא חשובה?	לדעת כמה משלמים או מקבלים בפועל.	לדעת מה הערך האמיתי של הכסף לאורך זמן ובאמת להבין את כוח הקנייה.

ההשפעה של ריבית ריאלית ונומינלית על המשכנתא שלכם

כשאנחנו מדברים על משכנתא, אנחנו מדברים על סכומים גדולים מאוד ועל תקופות זמן ארוכות. לכן, הבנת המושגים האלה הופכת קריטית במיוחד. זה כמו לתכנן מסע ארוך – אתם לא רק צריכים לדעת כמה דלק יש לכם במיכל (ריבית נומינלית), אלא גם אם יש רוח גבית, עליות או ירידות שישפיעו על כמה רחוק תוכלו להגיע עם הדלק הזה (ריבית ריאלית).

מסלולי משכנתא וריבית

בישראל, ישנם סוגים שונים של מסלולי משכנתא. חלקם צמודים למדד המחירים לצרכן (שזה בעצם מדד האינפלציה), וחלקם לא. הנה הסבר פשוט:

• משכנתא צמודה למדד: במסלול כזה, הסכום העיקרי של ההלוואה (הקרן) גדל או קטן בהתאם לאינפלציה. אם האינפלציה עולה, החוב שלכם בבנק גדל במספרים. זה אומר שלמרות שהריבית הנומינלית נראית נמוכה, הריבית הריאלית שאתם משלמים יכולה להיות שונה מאוד, כי הקרן עצמה משתנה. בדרך כלל, הריבית המוצהרת במסלולים אלו (הנומינלית) נמוכה יותר, אבל התשלום החודשי יכול לקפוץ אם האינפלציה גבוהה.
• משכנתא לא צמודה למדד: במסלולים אלה, סכום הקרן לא משתנה בגלל האינפלציה. הריבית שאתם משלמים נקבעת מראש או משתנה לפי ריבית בנק ישראל (הפריים), אבל היא לא מושפעת ישירות מעליית מחירים כללית. כאן, הריבית הנומינלית היא קרובה יותר לריבית הריאלית (אלא אם כן היא קבועה לזמן ארוך ובינתיים האינפלציה משתנה מאוד).

הבנת מסלולים אלו היא חלק חשוב מתמהיל משכנתא נכון.

איך אינפלציה משפיעה על החזרי המשכנתא?

אם לקחתם משכנתא צמודה למדד והאינפלציה עולה, שני דברים יכולים לקרות:

1. התשלום החודשי שלכם עולה: כי הקרן (הסכום שלקחתם בהלוואה) גדלה. זה יכול להרגיש כמו נטל, כי פתאום אתם צריכים לשלם יותר כסף כל חודש.
2. אבל… הערך הריאלי של החוב שלכם יכול לרדת: במקביל לעליית האינפלציה, בדרך כלל גם השכר של אנשים עולה (כי כסף “שווה” פחות, אז מרוויחים יותר מספרים). וגם, הבית שקניתם כנראה יעלה בערכו. אז, למרות שאתם משלמים יותר במספרים, הכסף שאתם מחזירים לוקח חלק קטן יותר ממה שאתם מרוויחים, והחוב שלכם ביחס לשווי הבית או השכר שלכם, יכול בעצם “להישחק” ולהיות “קל” יותר לשלם בטווח הארוך.

זה נשמע מורכב, אבל זה בעצם אומר שלמרות שהמספרים נראים גבוהים, הכסף שאתם מחזירים שווה פחות במונחים של “כוח קנייה”. לעומת זאת, אם יש לכם משכנתא עם ריבית נומינלית קבועה (לא צמודה למדד), והאינפלציה עולה, אתם בעצם מחזירים כסף “זול” יותר לבנק, וזה מצוין עבורכם!

כיצד לחשב את הריבית הריאלית (בפשטות)?

כמו שאמרנו קודם, הנוסחה הפשוטה לריבית ריאלית היא:

ריבית ריאלית ≈ ריבית נומינלית – אינפלציה

זהו קירוב טוב מספיק עבורנו, במיוחד כשהריביות לא מאוד גבוהות.

דוגמאות:

• אם הריבית שאתם מקבלים על חיסכון היא 3% (נומינלית) והאינפלציה היא 2%, אז הריבית הריאלית היא בערך 1% (3% – 2%). הכסף שלכם גדל באמת.
• אם הריבית על הלוואה היא 5% (נומינלית) והאינפלציה היא 4%, אז הריבית הריאלית היא בערך 1% (5% – 4%). ההלוואה “זולה” לכם יחסית.
• אבל אם הריבית על חיסכון היא 2% (נומינלית) והאינפלציה היא 4%, אז הריבית הריאלית היא בערך -2% (2% – 4%). הכסף שלכם “נשחק” באמת.

החישוב הפשוט הזה עוזר לנו לראות את התמונה המלאה ולא רק את המספרים היבשים. חשוב להבין שזו הערכה, והבנקים למשכנתאות (כמו אלו שמופיעים ב-בנקים למשכנתאות) מבצעים חישובים מדויקים יותר, אבל העיקרון נשאר זהה.

דוגמאות לחיים האמיתיים

בואו נדמיין עוד כמה מצבים כדי להבין טוב יותר:

דוגמת חסכון לטווח ארוך (קניית בית):
ההורים שלכם רוצים לחסוך לכם כסף כדי שבעתיד תוכלו לקנות בית. הם שמים סכום כסף בתוכנית חיסכון שמבטיחה ריבית נומינלית של 4% בשנה. הם שמחים, כי 4% זה נשמע יפה!

• תרחיש א’: אינפלציה נמוכה
  בשנים הבאות, האינפלציה הממוצעת עומדת על 1% בשנה.
• ריבית ריאלית = 4% (נומינלית) – 1% (אינפלציה) = 3%.
  זה אומר שהכסף שלהם (ושלכם!) באמת גדל, ויכול לקנות יותר דברים, כולל להתקרב יותר למחיר של בית אמיתי! הכל עובד כמתוכנן.
• תרחיש ב’: אינפלציה גבוהה
  פתאום, משהו משתנה והאינפלציה קופצת ל-5% בשנה (כי המחירים עולים ממש מהר).
• ריבית ריאלית = 4% (נומינלית) – 5% (אינפלציה) = -1%.
  למרות שהכסף בבנק גדל במספרים (ועדיין מקבל 4% ריבית), הוא בעצם מאבד מערכו הריאלי. הבית שרצו לקנות עבורכם התייקר מהר יותר ממה שהחיסכון גדל. זה מצב לא אידיאלי עבור החיסכון.

דוגמת הלוואה לטווח ארוך (למשל, הלוואה גדולה ללימודים):
כשתהיו מבוגרים, אולי תיקחו הלוואה כדי ללמוד באוניברסיטה. נניח שאתם לוקחים הלוואה בריבית נומינלית של 6% קבועה ל-10 שנים.

• תרחיש א’: אינפלציה נמוכה
  האינפלציה נשארת נמוכה, נגיד 1% בשנה.
• ריבית ריאלית = 6% (נומינלית) – 1% (אינפלציה) = 5%.
  אתם משלמים 5% ריאלי על ההלוואה. זה סביר.
• תרחיש ב’: אינפלציה גבוהה
  האינפלציה קופצת ל-5% בשנה.
• ריבית ריאלית = 6% (נומינלית) – 5% (אינפלציה) = 1%.
  למרות שאתם עדיין משלמים 6% במספרים, הכסף שאתם מחזירים שווה הרבה פחות ממה שלוויתם במקור. ההלוואה נהיית “קלה” יותר לשלם. זה דווקא טוב עבורכם כלווים.

הדוגמאות האלה מראות שהאינפלציה היא לא רק “מספר” בחדשות, אלא משהו שבאמת משפיע על הערך של הכסף שלכם, בין אם אתם חוסכים אותו, מלווים אותו, או לוקחים תהליך משכנתא.

טיפים להבנה טובה יותר של הכסף שלכם

אז מה למדנו מהסיפור הזה? הכסף הוא לא רק מספרים על הנייר, אלא יש לו כוח קנייה שמשתנה עם הזמן. כדי להיות “חכמים בכסף” כבר מגיל צעיר, הנה כמה טיפים:

1. תמיד שאלו: כשאתם שומעים על ריבית (למשל, על חיסכון או הלוואה), נסו לחשוב: “מה קורה עם האינפלציה?” זה יעזור לכם להבין את התמונה המלאה.
2. חשבו לטווח ארוך: במיוחד כשמדובר בסכומים גדולים או בדברים כמו חיסכון לבית, או כשאתם חושבים על משכנתא, חשוב להבין שמה שנכון היום, יכול להיראות אחרת בעוד 10 או 20 שנה בגלל האינפלציה.
3. תלמדו עוד: ככל שתדעו יותר על כסף, חיסכון, הלוואות ומשכנתאות, כך תהיו מוכנים יותר לעולם המבוגרים. אתם יכולים למצוא הרבה מידע ב-מדריך משכנתא שלנו.
4. אל תפחדו לשאול: אם משהו לא ברור, תמיד שאלו את ההורים, מורים, או מבוגרים אחרים שאתם סומכים עליהם. הם ישמחו לעזור לכם להבין.

לסיכום, ריבית נומינלית היא הריבית שאתם רואים, המספר הפשוט. ריבית ריאלית היא הריבית האמיתית, אחרי שלוקחים בחשבון את האינפלציה – את העלייה במחירים שגורמת לכסף שלכם לקנות פחות. הבנה של ההבדל הזה היא כלי חשוב שיעזור לכם לנהל את הכסף שלכם בצורה חכמה יותר, לחסוך בצורה יעילה יותר, ולקבל החלטות טובות יותר לגבי הלוואות ומשכנתאות בעתיד.

אנחנו ב-Mashcanta.org.il מאמינים שידע הוא כוח, ושאם תבינו את העקרונות הבסיסיים של הכסף כבר מגיל צעיר, תהיו מוכנים הרבה יותר לאתגרים הכלכליים של החיים. אנחנו כאן כדי ללוות אתכם ולספק לכם את כל הכלים והמידע שאתם צריכים. לשאלות נוספות וייעוץ, אתם תמיד מוזמנים ליצור איתנו קשר ב- צרו קשר.