ריבית הפריים בישראל היא גורם קריטי המשפיע על שיעורי האשראי וההלוואות הן לעסקים והן לצרכנים בארץ.
.
ריבית הפריים נקבעת על ידי הבנק המרכזי, אשר קובע אותה בהתאם לצרכי המשק. לשינוי בריבית הפריים יכולות להיות השלכות מרחיקות לכת עבור עסקים וצרכנים כאחד.
.
אזרחים ישראלים רבים עוקבים מקרוב אחר השינויים בריבית הפריים, שכן יש להם השפעה משמעותית על חיי היומיום שלהם. ישנם עוד מספר גורמים המשפיעים גם על שיעורי ההלוואות וההלוואות בישראל.
ריבית הפריים בישראל עומדת כיום על 3.25%. מדובר בשיעור גבוה יחסית בהשוואה למדינות מפותחות אחרות, כמו ארצות הברית (2.5%) ויפן (0.1%). ישנם מספר גורמים שתרמו לשיעור גבוה זה, ביניהם החלטת ממשלת ישראל להעלות את הריבית בתגובה ללחצים אינפלציוניים ולסכסוך המתמשך ברצועת עזה. בעוד שריבית הפריים צפויה להישאר גבוהה בעתיד הקרוב, חשוב לזכור שהיא עדיין נמוכה ממה שהייתה בתחילת שנות ה-2000, אז נעה סביב 10%. כתוצאה מכך, הלווים עדיין צריכים להיות מסוגלים למצוא תנאים נוחים על ההלוואות שלהם.
ריבית הפריים ריבית הפריים היא הריבית שהבנקים גובים מהלקוחות הכי טובים שלהם. התעריפים הללו גבוהים בדרך כלל בכ-3% מהשיעור של הקרנות הפדרליות. ריבית הפריים חשובה משתי סיבות. ראשית, הוא קובע את שיעור הריבית עבור סוגים רבים של הלוואות, כגון הלוואות הון עצמי וקווי אשראי, הלוואות לרכב וכרטיסי אשראי. שנית, הוא מספק אמת מידה מולו נמדדות ריביות אחרות. לדוגמה, כאשר ריבית הפריים עולה, כך גם הריבית על המשכנתא. גם ההפך הוא הנכון: כשריבית הפריים יורדת, הריבית על המשכנתא בדרך כלל באה בעקבותיה. הפדרל ריזרב קובע את שיעור הקרנות הפדרליות, אשר בתורו משפיע על ריבית הפריים. שיעור הקרנות הפדרליות הוא שיעור ההלוואות הלילה שהבנקים גובים זה מזה עבור יתרות עודפות. כאשר הכלכלה חזקה והאינפלציה נמוכה, שיעור הקרנות הפדרליות נמוך. זה מעודד גיוס והוצאות ועוזר להגביר את הצמיחה הכלכלית. לעומת זאת, כאשר הכלכלה חלשה או האינפלציה גבוהה, שיעור הקרנות הפדרליות גבוה. זה הופך את ההלוואה ליקרה יותר ומתייאשת בהוצאות, ועוזרת להאט את הצמיחה הכלכלית. הפדרל ריזרב מתכנס שמונה פעמים בשנה כדי לבחון את התנאים הכלכליים ולהחליט אם להעלות, להוריד או להשאיר ללא שינוי את שיעור היעד של הקרנות הפדרליות. החלטתה משפיעה לא רק על ריבית הפריים אלא גם על כל שאר עלויות ההלוואות במשק.
בישראל הוועדה המוניטרית של בנק ישראל אחראית על קביעת הריבית במדינה. ועדה זו מורכבת מנגיד הבנק, סגני נגידים ובכירים נוספים. הוועדה מתכנסת באופן קבוע כדי לדון בתנאים הכלכליים ולקבל החלטות מדיניות מוניטרית. אחד הכלים המרכזיים שבהם משתמשת הוועדה לניהול הפעילות הכלכלית היא הריבית. על ידי התאמת התעריף, הוועדה יכולה לעודד או להרתיע לקיחת הלוואות והוצאות. הוועדה גם קובעת את מה שמכונה “שיעור הבסיס“, שהוא התעריף שבו משתמשים בנקים מסחריים כשהם מלווים כסף זה לזה בין לילה. על ידי מניפולציה של שיעורים אלה, הבנק המרכזי יכול להשפיע על רמת הפעילות הכלכלית הכוללת במדינה.
על פי נתוני בנק ישראל, ריבית הפריים שונתה לאחרונה ב-25 ביוני 2019. ריבית הפריים נותרה על 3.25% בעקבות עלייה של 0.25% במרץ 2019. עם זאת, המרכז הבנק רמז כי ניתן יהיה להוריד את הריבית בעתיד אם הלחצים הדפלציוניים יימשכו. האינפלציה בישראל נמצאת מתחת לטווח היעד של הבנק המרכזי של 1-3% מזה מספר חודשים, והצמיחה הכלכלית איטית. כתוצאה מכך, גוברת האפשרות שריבית הפריים תופחת לפני סוף 2019.
כאשר ריבית הפריים עולה, היא מתייקרת לעסקים ללוות כסף להתרחבות והשקעה. זה יכול להוביל לצמיחה כלכלית איטית יותר ולאבטלה גבוהה יותר. עליית הריבית גם מייקרה את הצרכנים ללוות כסף עבור פריטים בכרטיסים גדולים כמו מכוניות ובתים. כתוצאה מכך, ההוצאה הצרכנית עשויה להאט, ולקדם את הפעילות הכלכלית המדכאת. בנוסף, עליית הריבית גורמת לרוב לעלייה באינפלציה, שכן עסקים מגלגלים את עלויות ההלוואות הגבוהות שלהם לצרכנים בצורה של מחירים גבוהים יותר. זה יכול לשחוק את כוח הקנייה של הצרכנים, ולהוביל לצמיחה כלכלית איטית עוד יותר. בסופו של דבר, לשינוי בריבית הפריים יכולות להיות השלכות מרחיקות לכת על המשק כולו.
ריבית הפריים היא הריבית שהבנקים גובים מהלקוחות הכי טובים שלהם. כשריבית הפריים עולה, זה בדרך כלל אומר שגם ריביות אחרות, כמו על משכנתאות וקווי אשראי, יעלו. זה יכול להשפיע על עסקים וצרכנים בדרכים שונות. עבור עסקים, עלייה בריבית עלולה להוביל לעלויות אשראי גבוהות יותר, מה שעלול לפגוע ברווחים. בנוסף, זה יכול להקשות על עסקים לזכות בהלוואות או קווי אשראי. עבור הצרכנים, עלייה בריבית הפריים יכולה להיות תשלומי ריבית גבוהים יותר בכרטיסי אשראי וחובות אחרים. בנוסף, זה יכול להקשות על הזכאות למשכנתא או הלוואת רכב. כתוצאה מכך, לשינויים בריבית הפריים יכולה להיות השפעה משמעותית הן על עסקים והן על צרכנים.
הכלי העיקרי שיש לבנק המרכזי להשפיע על הצמיחה הכלכלית הוא באמצעות מדיניות מוניטרית. באמצעות שליטה בהיצע הכסף וקביעת שיעורי הריבית, הבנק המרכזי יכול לעודד או להרתיע לקיחת הלוואות והוצאות. עם זאת, לרשות הבנק המרכזי עומדים גם מספר כלים נוספים. לדוגמה, הוא יכול לספק הלוואות לבנקים או למוסדות פיננסיים אחרים, אשר לאחר מכן יכולים לשמש למימון השקעות עסקיות או הוצאות צרכנים. הבנק המרכזי יכול גם לעסוק בפעולות שוק פתוח, קנייה או מכירה של אג“ח ממשלתיות על מנת להשפיע על רמת הנזילות במשק. בעוד שהכלים האחרים הללו אינם ידועים כמו מדיניות מוניטרית, הם בכל זאת יכולים להיות יעילים בהמרצת הצמיחה הכלכלית.
ב-19 בנובמבר 2015 העלה בנק ישראל את ריבית הפריים לראשונה מזה קרוב לארבע שנים. כלכלנים ואנליסטים פיננסיים צפו להחלטה באופן נרחב, אך היא עדיין הייתה זעזוע עבור ישראלים רבים. ההשפעה העיקרית של העלאת הריבית תהיה התייקרות ההלוואות, מה שעלול להוביל להאטה בצמיחה הכלכלית. בנוסף, הריביות הגבוהות עלולות לגרום לעלייה בערכו של השקל ולייקר את הסחורה המיובאת. למרות זאת, נראה שרוב הישראלים תומכים בהחלטת הבנק המרכזי. סקר שנערך לאחרונה הראה כי 62 אחוז מהנשאלים סבורים שהעלאת הריבית הייתה הכרחית על מנת להילחם באינפלציה. רק 19 אחוז אמרו שלדעתם העלייה מיותרת. נראה שלמרות העלות הפוטנציאלית, הישראלים בדרך כלל תומכים בהחלטת הבנק המרכזי להעלות את הריבית.
בנוסף לריבית הייחוס של בנק ישראל, ישנם מספר גורמים נוספים המשפיעים על שיעורי האשראי וההלוואות בישראל. אלה כוללים את שיעור האינפלציה במדינה, רמת הפעילות הכלכלית הרווחת וזמינות האשראי. שיעור האינפלציה הוא גורם מפתח, שכן הוא קובע את כמות הכסף שהבנקים צריכים לגבות כדי להרוויח. גם הפעילות הכלכלית משחקת תפקיד, שכן הביקוש להלוואות נוטה להיות גבוה יותר כאשר המשק מתרחב. לבסוף, לזמינות האשראי יכולה להיות השפעה משמעותית על שיעורי האשראי, שכן מלווים בדרך כלל נרתעים ממתן הלוואות כאשר הם תופסים רמת סיכון גבוהה. כתוצאה מכך, לשלושת הגורמים הללו תפקיד חשוב בקביעת הריביות הנגבות על הלוואות בישראל.
בנק ישראל החליט להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.10%. החלטה זו התבססה על הערכתם כי רמת הריבית הנוכחית מתאימה לנוכח סביבת האינפלציה וההתפתחויות במשק הישראלי והעולמי. בנוסף, הם סבורים שעדיין יש מרחב תמרון ביחס למדיניות המוניטרית, במידת הצורך.
.
.
ריבית הפריים היא השיעור הנמוך ביותר שבו ניתן ללוות כסף מבנקים מסחריים. זה ידוע גם בשם ריבית הייחוס.
.
מהן ריביות הפריים הנוכחיות בישראל?
ריביות הפריים הנוכחיות בישראל הן:
-3.25% (קבוע) למשכנתאות
-2.70% (משתנה) לכרטיסי אשראי
-1.90% להלוואות לעסקים
.
היתרון העיקרי של ריבית פריים הוא שהיא יכולה לעזור לשמור על אינפלציה נמוכה. כאשר בנקים מסחריים גובים ריביות גבוהות יותר, הדבר מוביל לרוב לעלייה ביוקר המחיה. על ידי שמירה על ריבית הפריים נמוכה, הבנקים יכולים לעזור לשמור על יציבות המחירים.
.
הסיכון העיקרי של ריבית פריים הוא שהיא עלולה להוביל לרמות גבוהות יותר של חוב. אם אנשים מסוגלים ללוות כסף בריבית נמוכה, סביר להניח שהם יקחו על עצמם יותר חוב ממה שהם יכולים להרשות לעצמם. זה יכול בסופו של דבר להוביל לבעיות פיננסיות, כמו אי פירעון של הלוואות.
.
ריבית הפריים בישראל יציבה יחסית בשנים האחרונות. הוא הגיע לשפל של 1.90% ב-2016 ונשאר ברמה זו מאז. זה נמוך משמעותית מהשיעורים שנראו בתחילת שנות ה-2000, שהגיעו לשיא של 8.25% בשנת 2003.
.
הצפי העתידי לריבית הפריים בישראל חיובי יחסית. כלכלת המדינה צפויה לצמוח בהתמדה בשנים הקרובות, והדבר עשוי להביא לעלייה הדרגתית של ריבית הפריים. עם זאת, לא סביר שהוא יגיע לרמות הגבוהות שנראו בתחילת שנות ה-2000.
.
.
.
במשך עשרות שנים הסתמכנו בעיקר על דלקים מאובנים כמו פחם, נפט וגז טבעי לספק את… קרא עוד
השקעה בדירה להשכרה בישראל הפכה בשנים האחרונות לאפיק מבוקש, וזאת לאור עליית מחירי הנדל"ן המואצת… קרא עוד
נדמה שהמילה "מינוס" הפכה לחלק מהשפה הישראלית. אנחנו שומעים אותה בחדשות, מדברים עליה עם חברים,… קרא עוד
רכישת דירה היא צעד כלכלי משמעותי עבור רובנו, ומשכנתא היא כלי מרכזי המאפשר את הגשמת… קרא עוד
האם חיפשתם אפיק השקעה יציב לכספכם, אבל שוק המניות הפכפך והתנודות באפיקים אחרים הלחיצו אתכם?… קרא עוד
קרקעות חקלאיות בישראל מהוות משאב יקר ערך. בשל הגודל המוגבל של מדינת ישראל, והביקוש ההולך… קרא עוד