ההיסטוריה של האינפלציה בישראל

ההיסטוריה של האינפלציה בישראל

שלום לכם! היום נצא למסע מרתק אל תוך עולם הכסף והמחירים בישראל. אולי שמעתם פעם את המילה “אינפלציה” בחדשות או בהקשר של כלכלה, ונשמע לכם שהיא מסובכת. אל דאגה! המטרה שלנו היא להבין את המושג הזה בצורה פשוטה, כאילו אתם בני 10, ולראות איך הוא השפיע על החיים של כולנו כאן, וגם איך הוא קשור לנושא חשוב כמו משכנתא.

אז מהי בעצם אינפלציה?

דמיינו שאתם רוצים לקנות סוכרייה. לפני שנה, הסוכרייה הזו עלתה שקל אחד. היום, אותה סוכרייה בדיוק עולה שקל וחצי. זה אומר שהכסף שלכם שווה פחות – עם שקל אחד אתם כבר לא יכולים לקנות את אותה סוכרייה. זה בדיוק מה שנקרא אינפלציה: עליית מחירים כללית ומתמשכת של מוצרים ושירותים. במילים אחרות, כמות גדולה יותר של כסף רודפת אחרי כמות קטנה יחסית של מוצרים. כשהמחירים עולים, כוח הקנייה של הכסף שלנו יורד. זה אומר שעם אותה כמות כסף, אנחנו יכולים לקנות פחות דברים ממה שיכולנו בעבר.

למה זה קורה? יש המון סיבות, אבל בדרך כלל זה קורה כשיש יותר מדי כסף שמסתובב בשוק, או כשאין מספיק מוצרים ושירותים כדי לספק את כולם. לדוגמה, אם כולם מקבלים המון כסף חדש בבת אחת, ואין מספיק צעצועים לכולם בחנויות, אז מחיר הצעצועים יעלה, כי כולם רוצים לקנות אותם ויש להם מספיק כסף לשלם יותר.

אינפלציה, גם אם נשמעת כמו עניין למבוגרים, משפיעה עלינו בכל גיל. היא קובעת כמה דברים נוכל לקנות עם דמי הכיס שלנו, כמה יעלה לנו הטיול המשפחתי, וכן, גם כמה “תעלה” לנו משכנתא – ההלוואה הגדולה שלוקחים כדי לקנות בית. לכן, חשוב שנבין את ההיסטוריה של האינפלציה בישראל, כדי ללמוד מהעבר ולהיות חכמים יותר לעתיד.

השנים הראשונות: בניין הארץ ואינפלציה מתונה (שנות ה-50 וה-60)

בתחילת דרכה של מדינת ישראל, בשנות ה-50 וה-60, הארץ הייתה בתהליך בנייה עצום. הגיעו לכאן המון עולים חדשים, והמדינה הייתה צריכה לבנות להם בתים, בתי ספר, כבישים ועוד המון דברים. בשביל כל זה היה צריך הרבה מאוד כסף. המדינה הדפיסה כסף, וגם קיבלה עזרה ממדינות אחרות.

באותן שנים, הייתה אינפלציה, כלומר המחירים עלו, אבל בדרך כלל בקצב סביר יותר. זה לא היה כמו הסוכרייה שעולה יותר בערב מאשר בבוקר. המחירים עלו לאט יותר, משנה לשנה. האנשים הרגישו שהמחירים עולים, אבל החיים היו יחסית יציבים. הממשלה ניסתה לשלוט במחירים באמצעות פיקוח, ולעיתים גם על ידי קביעת שער חליפין קבוע לדולר האמריקאי, כדי למנוע עליות חדות. למרות האתגרים הגדולים של הקמת מדינה חדשה, התקופה הזו נחשבת לתקופה של יציבות כלכלית יחסית, בהשוואה למה שיבוא אחר כך.

• צורך במימון פיתוח: המדינה הייתה צריכה להשקיע המון בבניית תשתיות – כבישים, מפעלים, יישובים חדשים. כסף רב זרם לשוק, וזה גרם לעליית מחירים.
• קליטת עלייה: מיליוני עולים הגיעו לישראל, וצריך היה לספק להם דיור, עבודה ושירותים. גם זה דרש משאבים רבים ולחץ על המחירים.
• שנים יחסית יציבות: למרות העליות, האינפלציה בשנים אלו הייתה בדרך כלל בין 5% ל-10% בשנה – מספרים שנחשבים גבוהים יחסית לסטנדרטים של היום, אבל נמוכים בהרבה ממה שעתיד לקרות.

התחלת ההאצה: משברים ועליית מחירים (שנות ה-70)

שנות ה-70 היו קשות יותר לישראל. המדינה חוותה מספר מלחמות, כמו מלחמת יום הכיפורים בשנת 1973. מלחמות עולות המון כסף – צריך לקנות ציוד, לדאוג לחיילים, ולשקם את מה שנהרס. הממשלה שוב נאלצה להדפיס הרבה כסף כדי לממן את ההוצאות העצומות האלו.

בנוסף, העולם כולו חווה באותה תקופה “משברי נפט” – מחיר הנפט עלה בצורה דרמטית. ישראל, שרוכשת נפט מחו”ל, הרגישה את זה היטב. כשדלק יקר יותר, כל דבר שצריך להעביר במשאית או לייצר במפעל שמשתמש באנרגיה, מתייקר. זה גרם לעליית מחירים כמעט בכל תחום. לפתע, האינפלציה כבר לא הייתה מתונה. היא התחילה “לרוץ” בקצב מהיר יותר, והגיעה לעשרות אחוזים בשנה.

• מלחמות וצורך במימון: הוצאות ביטחון אדירות דרשו מימון, והדרך הקלה ביותר עבור הממשלה הייתה להדפיס כסף.
• משברי נפט גלובליים: עליית מחירים עולמית של חומרי גלם, במיוחד נפט, השפיעה ישירות על עלות הייצור והתחבורה בישראל.
• אינפלציה מתחילה לטפס: אחוז האינפלציה עלה משנה לשנה והפך את החיים ליותר יקרים ופחות צפויים.

האינפלציה הדוהרת: סערה כלכלית (שנות ה-80 המוקדמות)

אם חשבתם ששנות ה-70 היו קשות, תתכוננו לשנות ה-80 המוקדמות. זו הייתה התקופה שבה האינפלציה בישראל “השתוללה” לגמרי. היא לא רק עלתה בעשרות אחוזים, אלא במאות אחוזים בשנה! מה זה אומר? זה אומר שמוצרים שקניתם היום, יכולתם לראות את המחיר שלהם עולה כבר מחר, או בעוד שבוע, או בעוד חודש, בעשרות ואף במאות אחוזים. כסף ששמתם בצד בבוקר, איבד חלק גדול מערכו כבר בערב.

קראו לזה “היפר-אינפלציה” – מצב שבו הכסף מאבד את ערכו כל כך מהר, שאנשים בקושי רוצים להחזיק בו. דמיינו שאתם הולכים לחנות לקנות גלידה. אתם רואים שהיא עולה 5 שקלים. אתם חוזרים הביתה להביא כסף, וכשאתם חוזרים אחרי שעה, הגלידה כבר עולה 6 שקלים. למחרת בבוקר היא כבר תעלה 7 שקלים, וכן הלאה. זה היה המצב בישראל. אנשים קיבלו משכורת בבוקר, ורצו ישר לבזבז אותה, כי ידעו שעד הערב הכסף יהיה שווה פחות. חסכונות איבדו את ערכם במהירות עצומה.

האינפלציה הדוהרת הפכה את החיים של כולנו למסובכים מאוד. אי אפשר היה לתכנן לטווח ארוך, כי אי אפשר היה לדעת כמה יעלה משהו בעוד שנה או חודש. הכלכלה הייתה במצב קשה מאוד, והממשלה הייתה חייבת לעשות משהו דרסטי כדי לעצור את זה. אנשים חיפשו דרכים להגן על הכסף שלהם, ורבים קישרו את המשכנתאות שלהם ואת חסכונותיהם למדד המחירים לצרכן, שנועד לפצות על עליית המחירים. אגב, אם אתם רוצים ללמוד עוד על איך לתכנן נכון את המשכנתא שלכם, תוכלו למצוא מידע רב במדריך תכנון משכנתא שלנו.

למה זה קרה?

• הדפסת כסף ללא הפסקה: הממשלה הדפיסה עוד ועוד כסף כדי לממן את ההוצאות שלה. זה כמו להוסיף מים לכוס שכבר מלאה – הכוס תגלוש. ככל שיש יותר כסף, ערכו יורד.
• גירעונות תקציביים ענקיים: הממשלה הוציאה הרבה יותר כסף ממה שהכניסה. במקום לקצץ בהוצאות או להעלות מיסים, היא פשוט הדפיפה כסף.
• ציפיות הציבור: כשאנשים מצפים שהמחירים יעלו, הם מעלים את המחירים בעצמם. מוכרים העלו מחירים כדי “להקדים תרופה למכה”, ועובדים דרשו העלאות שכר. זה יצר מעגל קסמים של עליות מחירים.

תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985: כיצד עצרו את הדהירה?

בשנת 1985, המצב היה בלתי נסבל. האינפלציה הגיעה לשיאים מטורפים של כ-400% בשנה! כלומר, מחירים הכפילו את עצמם פי ארבעה בשנה. זו הייתה סכנה של ממש לכלכלה ולחברה הישראלית. ממשלת ישראל, יחד עם בנק ישראל ובתמיכה מארצות הברית, החליטה על צעד דרמטי ונועז: תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985.

התוכנית הזו הייתה כמו תרופה מרה אך הכרחית. הנה כמה דברים מרכזיים שנעשו:

• הפסקת הדפסת הכסף: הדבר החשוב ביותר היה להפסיק באופן מיידי את הדפסת הכסף על ידי הממשלה. פשוט עצרו את “מכונת ההדפסה”.
• קיצוץ בהוצאות הממשלה: הממשלה קיצצה מאוד בהוצאות שלה, כדי להקטין את הגירעון.
• הקפאת שכר ומחירים: למשך תקופה קצרה, הוקפאו המחירים והשכר במשק. זה עזר לשבור את מעגל האינפלציה.
• פיחות חד בשקל: המטבע הישראלי, שהיה אז “שקל”, פוחת מאוד מול הדולר. זה עזר למדינה לייצא יותר ולהכניס מטבע זר.
• שינוי המטבע: השקל הישן הוחלף בשקל החדש (ה”שקל” של היום), כאשר הסירו שלושה אפסים מהמטבע. למשל, מי שהיה לו 1,000 שקלים ישנים, קיבל שקל חדש אחד. זה עזר “לנקות את השולחן” ולהתחיל מחדש.

התוצאות היו מהירות ומרשימות. תוך חודשים ספורים, האינפלציה צנחה ממאות אחוזים בשנה לעשרות אחוזים, ובהמשך לחד-ספרתית. זו הייתה הצלחה אדירה, שלימדה אותנו שיעור חשוב על החשיבות של אחריות כלכלית. תוכנית הייצוב החזירה את האמון בכלכלה הישראלית, והפכה אותה ליציבה יותר, מה שאיפשר לאנשים ולעסקים לתכנן טוב יותר את העתיד, כולל את תהליך לקיחת המשכנתא.

הדרך ליציבות: אינפלציה נמוכה ויעדי אינפלציה (שנות ה-90 ואילך)

מאז תוכנית הייצוב של 1985, ישראל עברה שינוי כלכלי עמוק. בנק ישראל, הבנק המרכזי של המדינה, קיבל תפקיד מרכזי וחשוב בשמירה על יציבות מחירים. תפקידו העיקרי הוא לשמור על כך שהאינפלציה תהיה נמוכה ויציבה, בדרך כלל בטווח של 1% עד 3% בשנה. זה נקרא “יעד אינפלציה”.

איך בנק ישראל עושה את זה? הכלי העיקרי שלו הוא הריבית. דמיינו את הריבית כמו ברז מים: כשהבנק רוצה להאט את עליית המחירים (כלומר, להוריד אינפלציה), הוא מעלה את הריבית. זה אומר שלקחת הלוואות הופך ליקר יותר, ואנשים נוטים פחות להוציא כסף ויותר לחסוך. כשיש פחות כסף שמסתובב בשוק, הביקוש יורד, וזה עוזר למחירים להתייצב.

כשהבנק רוצה לעודד את הכלכלה ולגרום לאנשים להוציא יותר כסף, הוא מוריד את הריבית. זה הופך את ההלוואות לזולות יותר, ומעודד צריכה והשקעות. חשוב לציין ששינויי ריבית אלו משפיעים באופן ישיר גם על הריביות שאותן בנקים למשכנתאות מציעים ללקוחותיהם.

במהלך שנות ה-90 ובתחילת שנות ה-2000, ישראל הצליחה להגיע לרמות אינפלציה נמוכות ויציבות, בדומה למדינות מפותחות רבות בעולם. היו תקופות בהן האינפלציה הייתה אפילו נמוכה מאוד, קרוב לאפס, ולעיתים אף שלילית (מה שנקרא “דפלציה” – ירידת מחירים), כמו שראינו בשנים 2014-2016. זה אומר שהמחירים בדרך כלל עלו בקצב מאוד איטי, ולעיתים אפילו ירדו קצת, מה שמאפשר לכולנו תכנון טוב יותר ובטחון רב יותר בכסף שלנו.

טבלה: אינפלציה שנתית בישראל – נתונים לדוגמה (באחוזים)

שנה	אינפלציה שנתית (בערך)	הערות
1960	7%	שנות בניין הארץ, עליות מחירים מתונות יחסית.
1973	20%	מלחמת יום הכיפורים ומשבר הנפט העולמי.
1984	400%	שיא ההיפר-אינפלציה, לפני תוכנית הייצוב.
1986	20%	לאחר תוכנית הייצוב, ירידה דרמטית אך עדיין גבוהה.
1995	8%	לקראת יעד האינפלציה החדש, תהליך ירידה הדרגתית.
2003	0%	שנה של יציבות מחירים כמעט מוחלטת.
2015	-1% (דפלציה)	תקופה של ירידת מחירים קלה, בעיקר בגלל ירידת מחירי הנפט.
2022	5%	עלייה מחודשת באינפלציה עולמית וישראלית לאחר תקופה ארוכה של שקט.

הטבלה מראה לנו בצורה ברורה כמה דרמטיים היו השינויים. ממאות אחוזים בשנה, הגענו למצב של יציבות כמעט מוחלטת, עם עליות קלות לאחרונה, המושפעות גם מאירועים גלובליים.

השפעת האינפלציה על משכנתאות

אחרי שהבנו מהי אינפלציה ואיך היא השתנתה בישראל לאורך השנים, בואו נדבר על הקשר החשוב שלה למשכנתא. משכנתא היא הלוואה גדולה שלוקחים מהבנק כדי לקנות דירה או בית. זו בדרך כלל ההלוואה הגדולה ביותר שאנשים לוקחים בחייהם, והיא נפרסת על פני שנים רבות.

איך האינפלציה משפיעה על משכנתאות? ישנם שני סוגים עיקריים של מסלולי משכנתא בהקשר זה: כאלה שצמודים למדד המחירים לצרכן, וכאלה שאינם צמודים למדד.

• משכנתא צמודה למדד: במסלול זה, יתרת החוב שלכם (הכסף שאתם חייבים לבנק) עולה או יורדת בהתאם לעלייה או לירידה של מדד המחירים לצרכן (מדד האינפלציה). אם האינפלציה גבוהה, החוב שלכם לבנק גדל. מצד שני, אם יש דפלציה (ירידת מחירים), החוב יכול לקטון. בישראל, חלק גדול מהמשכנתאות בעבר היו צמודות למדד. זה הגן על הבנקים מפני אינפלציה גבוהה, אבל עבור הלווים, זה יצר אי-ודאות. אם האינפלציה דוהרת, התשלומים עלולים לעלות מאוד.
• משכנתא לא צמודה למדד: במסלולים אלה, יתרת החוב שלכם אינה מושפעת ישירות מהאינפלציה. לדוגמה, בריבית קבועה או משתנה שאינה צמודה למדד. במסלולים אלו, אתם יודעים מראש מה גובה התשלומים החודשיים, או שאתם חשופים לשינויי ריבית של בנק ישראל, אך לא לשינויי מדד.

ההבנה הזו חשובה מאוד כשבאים לבחור תמהיל משכנתא. בתקופות של אינפלציה גבוהה (כמו שנות ה-80), משכנתא צמודה למדד הייתה יכולה להיות מסוכנת מאוד, כי הסכום שהייתם צריכים להחזיר גדל בקצב מהיר מאוד. בתקופות של אינפלציה נמוכה ויציבה, כמו בשנים האחרונות, הסיכון של הצמדה למדד נמוך יותר.

לכן, גם אם אתם בני 10 היום, חשוב לזכור את הדברים האלה, כי בעתיד, כשאתם תחשבו על קניית בית, ההבנה הזו תעזור לכם לקבל החלטות נכונות. מומלץ תמיד להתייעץ עם מומחים לפני לקיחת החלטות פיננסיות משמעותיות כמו משכנתא.

למה חשוב להבין את האינפלציה גם היום?

אחרי שראינו את כל ההיסטוריה הזו, אולי תחשבו: “אבל האינפלציה היום נמוכה ויציבה, אז למה זה עדיין חשוב?” ובכן, זו שאלה מצוינת!

למרות שישראל הצליחה להשתלט על האינפלציה הדוהרת, האינפלציה עדיין איתנו, ועדיין משפיעה על חיינו. שימו לב: בשנים האחרונות (2021-2023), ראינו שוב עליות מחירים מסוימות, גם בישראל וגם בעולם כולו. זה קרה בגלל דברים כמו מגיפת הקורונה שהשפיעה על הייצור וההובלה של מוצרים, וגם בגלל מלחמות שונות שגורמות למחסור במוצרים מסוימים כמו אנרגיה ומזון.

האינפלציה, גם אם היא נמוכה, משפיעה על כוח הקנייה שלנו, על כמה יעלה לנו סל הקניות בסופר, על מחירי הדלק, וכן – גם על גובה הריביות שאנחנו משלמים על הלוואות, ועל כמה נקבל על חסכונות. היא משפיעה על כמה כסף נוכל לחסוך לפנסיה בעתיד, ועל כמה “שווה” הכסף שלנו בבנק.

לכן, חשוב להבין את העקרונות הבסיסיים של האינפלציה ולדעת שהיא חלק מהכלכלה שלנו. הבנה זו מאפשרת לנו:

• לתכנן טוב יותר את הכסף שלנו: לדעת שאם נשמור כסף “מתחת לבלטה” הוא יאבד מערכו, ועדיף לשים אותו בחיסכון שייתן לנו ריבית.
• לקבל החלטות פיננסיות חכמות: למשל, כשבוחרים מסלול למשכנתא, להבין את ההבדל בין מסלול צמוד למדד למסלול לא צמוד.
• להבין את החדשות: כשמדברים על ריבית בנק ישראל או על עליית מחירים, אתם כבר מבינים על מה מדובר.

ההיסטוריה של האינפלציה בישראל מלמדת אותנו שיעור חשוב: כשיש שליטה ואחריות, אפשר להתגבר על אתגרים כלכליים קשים. היום, בזכות הלקחים מהעבר, הכלכלה הישראלית חזקה ויציבה יותר, אבל תמיד חשוב להיות מודעים לשינויים ולהבין את השפעתם. אם אתם רוצים ללמוד עוד על נושאים כלכליים רחבים יותר, ובמיוחד על תכנון פיננסי אישי ולקיחת משכנתא, אתם מוזמנים לעיין במדריך המשכנתאות המלא שלנו.

לסיכום

המסע שלנו בהיסטוריה של האינפלציה בישראל הראה לנו כמה תהפוכות עברה הכלכלה שלנו, ממדינה צעירה שנאבקה בבנייה ובקליטת עלייה, דרך תקופה קשה של היפר-אינפלציה שכמעט יצאה משליטה, ועד ליציבות שאנו חווים ברוב השנים האחרונות.

הלקח החשוב ביותר הוא שהאינפלציה היא תופעה כלכלית טבעית, אך חשוב לדעת איך להתמודד איתה. הממשלה ובנק ישראל למדו כיצד לשמור על יציבות מחירים, ואנחנו, האזרחים, יכולים ללמוד כיצד לקבל החלטות כספיות נבונות, במיוחד כשמדובר בהלוואות גדולות כמו משכנתא.

הידע על אינפלציה לא רק עוזר לנו להבין את העבר, אלא גם נותן לנו כלים טובים יותר לתכנון העתיד. בין אם אתם קונים סוכרייה, חוסכים כסף לדברים שאתם רוצים, או מתכננים את הבית שלכם בעתיד, ההבנה של איך כסף ומחירים עובדים היא מפתח להצלחה. זכרו, ידע הוא כוח, במיוחד כשזה נוגע לכסף שלכם.

אנו מקווים שנהניתם מהמסע הזה והבנתם טוב יותר את ההיסטוריה המרתקת של האינפלציה בישראל ואת הקשר שלה לעולם הכלכלה שלנו. אם יש לכם שאלות נוספות על כלכלת המשפחה, צרו קשר עם המומחים של mashcanta.org.il.