היי חברים! בואו נדבר על משהו שמשפיע על כולנו, אפילו אם אנחנו לא תמיד שמים לב אליו – מדד המחירים לצרכן. זה נשמע כמו שם ארוך ומסובך, נכון? אבל אל דאגה, אנחנו הולכים להבין בדיוק מה זה אומר, איך זה עובד, ולמה זה כל כך חשוב לכיס שלנו, וגם לאיך שאנחנו מתכננים דברים גדולים כמו בית או משכנתא.
תחשבו על זה רגע: אתם הולכים לקנות את הממתק האהוב עליכם בחנות. פעם הוא עלה שקל, והיום הוא עולה שקל וחצי. מה קרה? המחיר שלו עלה! וזה לא רק הממתק, זה קורה למשקאות, לצעצועים, לאוכל, לבגדים, ולעוד הרבה דברים אחרים שאנחנו קונים. מדד המחירים לצרכן, בקיצור המדד, הוא כמו סוג של ‘רשימת קניות ענקית’ שממשלת ישראל בודקת כל חודש. הוא מראה לנו בכמה השתנו המחירים של כל הדברים שאנחנו קונים באופן קבוע. הוא משקף את העלות של ‘סל קניות’ קבוע של מוצרים ושירותים שמשפחה ישראלית ממוצעת צורכת. אם הסל הזה מתייקר, המדד עולה. אם הוא מוזל, המדד יורד.
את המדד מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שהיא כמו משרד ממשלתי שאחראי לאסוף נתונים ולספר לנו איך הדברים מתנהלים במדינה, בצורה מסודרת ומקצועית. הם בודקים אלפי מוצרים ושירותים, ומחשבים כמה עולה לנו לחיות כאן בישראל.
אז למה לנו בכלל אכפת שהממתק עלה בחצי שקל? בגלל שזה לא רק ממתק אחד, זה כל הדברים יחד. כשמחירי הרבה דברים עולים, זה אומר שעם אותו כסף שיש לנו, אנחנו יכולים לקנות פחות דברים. קוראים לזה אינפלציה. אינפלציה היא מצב שבו הכסף שלנו ‘שווה’ פחות ממה ששווה היה פעם. נשמע קצת עצוב, נכון? אבל חשוב להבין את זה כדי לדעת איך להתנהל עם הכסף שלנו.
תארו לעצמכם שיש לכם 100 שקלים. לפני שנה, יכולתם לקנות עם 100 השקלים האלה 10 צעצועים קטנים. היום, בגלל שכל צעצוע התייקר, אתם יכולים לקנות רק 8 צעצועים. זה אומר שהכסף שלכם ‘שווה’ פחות. 100 השקלים שלכם עדיין 100 שקלים, אבל כוח הקנייה שלהם – כמה דברים אתם יכולים לקנות איתם – ירד. המדד עוזר לנו להבין עד כמה כוח הקנייה שלנו יורד או עולה.
כמו שאמרנו, הגוף שאחראי על זה בישראל הוא הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הם עושים עבודה מאוד חשובה! הם לא סתם מנחשים, אלא אוספים מידע ממאות אלפי מקומות – חנויות, שווקים, ספקי שירותים – בכל הארץ. הם בודקים את המחירים של אלפי מוצרים ושירותים, ואז מכינים דוח מפורט כל חודש שמראה לנו מה קרה למדד. זה כמו דוח תעודה שמראה לנו איך “הבריאות הכלכלית” של המדינה שלנו.
כדי לחשב את המדד, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בונה סל קניות “וירטואלי” שמכיל את כל מה שמשפחה ממוצעת רוכשת. בתוך הסל הזה יש המון דברים שונים. לא לכל דבר יש את אותו “משקל” בסל – לדוגמה, הוצאות על דיור הן בדרך כלל הרבה יותר גדולות מהוצאות על מסטיקים, ולכן לדיור יש משקל גדול יותר בחישוב המדד.
הנה כמה קבוצות עיקריות שמהוות חלק מ”סל הקניות” הזה:
הם בודקים את המחירים של כל הדברים האלה, ובהתאם לחשיבות של כל קבוצה (ה”משקל” שלה בסל), הם מחשבים את המדד הסופי. זה כמו מתכון: יש מרכיבים שונים, וכל אחד מהם חשוב, אבל יש מרכיבים שהם הרוב במתכון.
כדי לתת לכם מושג טוב יותר, הנה דוגמה פשוטה לאיך אפשר לדמיין את המשקל של כל דבר בסל:
| קבוצת הוצאה (לדוגמה) | דברים שנכללים בה | משקל משוער בסל (באחוזים) |
|---|---|---|
| דיור | שכר דירה, חשמל, מים, ארנונה | 25% |
| מזון | לחם, חלב, בשר, פירות, ירקות | 20% |
| תחבורה ותקשורת | דלק, אוטובוס, טלפון, אינטרנט | 15% |
| חינוך, תרבות ובידור | חוגים, ספרים, סרטים, חופשות | 12% |
| בריאות | רופאים, תרופות, ביטוחים | 8% |
| הלבשה והנעלה | בגדים, נעליים | 5% |
| אחרים | מוצרים שונים, שירותים | 15% |
חשוב לזכור: אלו רק דוגמאות למשקלים. המשקלים האמיתיים משתנים מדי פעם בהתאם לסקרים שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עורכת כדי להבין מה באמת חשוב ומשפיע על ההוצאות שלנו.
עכשיו שאנחנו מבינים מהו המדד ומה יש בתוכו, בואו נראה איך הוא משפיע ממש על הכסף שיש לנו בכיס ועל ההחלטות הכלכליות שלנו.
אם המדד עולה, זה אומר שיוקר המחיה עולה. הרבה פעמים, כשיש עלייה משמעותית במדד, גם השכר שלנו עולה. למה? כי אם לא יעלו לנו את השכר, בעצם נוכל לקנות פחות ופחות דברים עם אותו כסף, וכוח הקנייה שלנו ילך וירד. לכן, בהרבה הסכמי עבודה, השכר מחובר למדד, מה שנקרא “צמוד למדד”. זה אומר שאם המדד עולה, גם השכר עולה, כדי שנשמור על אותו כוח קנייה.
אם יש לכם כסף בבנק או בתוכנית חיסכון, חשוב לדעת שהמדד משפיע גם על הכסף הזה. אם הכסף שלכם לא צמוד למדד, ובינתיים המדד עולה (כלומר, יש אינפלציה), אז הכסף שלכם “שווה” פחות עם הזמן. זה קצת כמו אם השארתם 100 שקלים מתחת לכרית, ואחרי שנה גיליתם שעם אותם 100 שקלים אתם יכולים לקנות פחות דברים. בגלל זה, הרבה תוכניות חיסכון מציעות אפשרות של “הצמדה למדד”, כדי שהכסף שלכם ישמור על ערכו ולא יישחק בגלל האינפלציה.
וזה החלק הכי חשוב לנו, במיוחד בהקשר של משכנתאות. המדד משפיע מאוד על הלוואות, במיוחד על אלה שהן “צמודות למדד”.
כשאתם לוקחים משכנתא, אתם בעצם לווים כסף מהבנק כדי לקנות בית. את הכסף הזה אתם מחזירים לבנק בתשלומים קטנים כל חודש, לאורך הרבה שנים. חלק מהמשכנתאות הן “צמודות למדד”. זה אומר שאם המדד עולה, יתרת ההלוואה שלכם (הסכום שנשאר לכם לשלם) גדלה בהתאם לעליית המדד, וגם התשלום החודשי שלכם גדל. מצד שני, אם המדד יורד (נדיר, אבל קורה), גם יתרת ההלוואה והתשלום החודשי יכולים לרדת.
למה הבנקים עושים את זה? כי גם הכסף שהם מלווים לכם מושפע מהאינפלציה. אם הם יתנו לכם כסף היום ובעוד 20 שנה הכסף הזה יהיה שווה הרבה פחות, הם יפסידו. אז ההצמדה למדד היא דרך של הבנק לשמור על הערך האמיתי של הכסף שהוא הלווה לכם.
לכן, כשמתכננים משכנתא, חשוב מאוד להבין את ההשפעה של המדד ולחשוב אם אנחנו רוצים לקחת חלק מהמשכנתא במסלול צמוד למדד, או לבחור מסלולים אחרים שלא מושפעים מהמדד, כמו מסלול בריבית קבועה ולא צמודה. יש כל כך הרבה מסלולים שונים, וכל אחד מתאים למצב אחר. מומלץ לקרוא את מדריך המשכנתאות כדי להבין לעומק.
למדד יש השפעה גדולה גם על ריבית בנק ישראל. בנק ישראל הוא הבנק המרכזי של המדינה, והוא קובע את הריבית הראשית במשק. כשהמדד עולה והאינפלציה גוברת, בנק ישראל עשוי להעלות את הריבית. למה? כי ריבית גבוהה עושה את ההלוואות ליקרות יותר, ולכן אנשים נוטים ללוות פחות ולהוציא פחות כסף. זה עוזר לקרר את הכלכלה ולהוריד את קצב עליית המחירים (את האינפלציה). מצד שני, אם בנק ישראל רוצה לעודד אנשים ללוות ולהוציא כסף, הוא יכול להוריד את הריבית.
ריבית בנק ישראל משפיעה על הריביות שאנחנו מקבלים בבנקים, בין אם זה על הלוואות רגילות או על משכנתאות. מסלולי משכנתא מסוימים, כמו אלה שצמודים לריבית הפריים (שמושפעת מריבית בנק ישראל), יכולים להשתנות בעקבות החלטות בנק ישראל.
בואו נצלול עמוק יותר איך המדד משפיע על הדבר הגדול ביותר שאנחנו עושים בדרך כלל בחיים – לקיחת משכנתא וקניית בית.
כאשר אתם לוקחים חלק מהמשכנתא שלכם במסלול צמוד למדד, חשוב להבין את המשמעות. כל חודש, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת את המדד החדש. אם המדד עלה, הסכום שנותר לכם לשלם על המשכנתא (מה שנקרא יתרת הקרן) “מתעדכן” כלפי מעלה בהתאם לאחוז העלייה במדד. ועם יתרת קרן גדולה יותר, גם התשלום החודשי שלכם (ההחזר) גדל. זה יכול להיות שינוי קטן כל חודש, אבל לאורך שנים רבות של משכנתא, הסכום המצטבר יכול להיות משמעותי.
זו הסיבה שמשכנתאות צמודות למדד יכולות להיות לפעמים “הפתעה” לא נעימה אם האינפלציה גבוהה מהצפוי. מצד שני, במקרים של אינפלציה נמוכה או אפילו ירידה במדד (נדיר כאמור), מסלולים אלה יכולים להיות משתלמים יותר מאחרים.
אם אתם רוצים לדעת יותר על מהי משכנתא וכיצד היא עובדת, כדאי לקרוא במדריך.
נניח שיש לכם משכנתא של מיליון שקלים. אם המדד יעלה ב-1% בחודש מסוים, יתרת הקרן שלכם תגדל ב-1% (כלומר, ב-10,000 שקלים), ובהתאם יחושב ההחזר החודשי החדש. זה דורש תכנון תקציבי טוב, כי ההחזר החודשי אינו קבוע, אלא משתנה בהתאם למדד.
כדי לתכנן נכון את המשכנתא, חשוב להתייעץ עם מומחים. תכנון משכנתא נכון הוא המפתח ליציבות כלכלית לאורך שנים. חשבו כמה אתם יכולים להרשות לעצמכם לשלם גם אם המדד יעלה קצת.
כאשר אתם בונים את “תמהיל המשכנתא” שלכם (השילוב של המסלולים השונים), המדד הוא גורם קריטי. יש מסלולים שכלל אינם צמודים למדד, כמו מסלול ריבית קבועה לא צמודה, שם התשלום החודשי נשאר קבוע לאורך כל תקופת ההלוואה (למעט שינויים קטנים בריבית עצמה במקרים מסוימים). ישנם גם מסלולים הצמודים לפריים, המושפע מריבית בנק ישראל, אך פחות ישירות מהמדד עצמו.
הבחירה בין מסלולים צמודי מדד למסלולים לא צמודי מדד תלויה בהרבה גורמים:
הבנקים השונים מציעים מגוון רחב של מסלולים. חשוב להכיר את ההבדלים ביניהם ולבחור את מה שהכי מתאים לכם. תוכלו לקרוא עוד על הבנקים והמשכנתאות שהם מציעים.
חשוב לזכור שתהליך לקיחת המשכנתא הוא מורכב, אבל כשיודעים מה עושים, הכל נראה פשוט יותר. קראו עוד על תהליך לקיחת משכנתא ועל תמהיל משכנתא.
מדד המחירים לצרכן הוא לא סתם מספר משעמם שמתפרסם פעם בחודש. הוא משפיע על כל אחד מאיתנו, על הכסף שלנו, על כמה אנחנו יכולים לקנות, ועל ההחלטות הכלכליות הגדולות שלנו. הוא משפיע על השכר שלנו, על החסכונות שלנו, ובעיקר על הלוואות כמו משכנתא.
הבנה בסיסית של המדד ואיך הוא עובד, עוזרת לנו להיות צרכנים חכמים יותר, לתכנן טוב יותר את העתיד הכלכלי שלנו, ולהבין טוב יותר את החדשות הכלכליות שאנחנו שומעים. זה עוזר לנו לקבל החלטות מושכלות יותר לגבי כסף, במיוחד כשמדובר בדברים גדולים כמו קניית בית.
זכרו, ידע הוא כוח. ככל שנבין טוב יותר את המושגים הכלכליים שמסביבנו, כך נוכל להתנהל בצורה טובה וחכמה יותר עם הכסף שלנו ולעזור למשפחותינו לבנות עתיד בטוח יותר. אם יש לכם שאלות נוספות או שאתם רוצים להתייעץ, אתם מוזמנים ליצור קשר דרך האתר שלנו: צרו קשר.
האם לקנות דירה בתקופת אינפלציה? רבים מאיתנו חולמים על בית משלנו – מקום שנוכל לקרוא… קרא עוד
השפעת האינפלציה על הון עצמי השפעת האינפלציה על הון עצמי: מה כל ילד צריך לדעת… קרא עוד
ברוכים הבאים לבית שלכם! הבית הוא מקום מיוחד, מלא בזיכרונות, צחוקים ורגעים חשובים. אבל כדי… קרא עוד
האם כדאי להשקיע כשהאינפלציה גבוהה? היי לכולם! בטח שמעתם לאחרונה מבוגרים מדברים על מילים כמו… קרא עוד
כלים למעקב אחר האינפלציה והמדד האם אי פעם שמתם לב שלפעמים, עם אותו סכום כסף,… קרא עוד
imagine שאתם מחכים כל החודש כדי לקבל את דמי הכיס שלכם. אתם כבר חולמים מה… קרא עוד