נתוני הלמ”ס לשנת 2015[1] מראים שכ-27% מהזוגות הנשואים בישראל מתגרשים. אומנם זהו אחוז נמוך מהמקבילה לו באירופה (35%), אך עם זאת, יותר מרבע מהזוגות שמתחתנים עלולים להתגרש. כמה מתוך הזוגות הללו מתגרשים בגלל כסף? כנראה שהרבה. אחת הכותרות שמשכו את תשומת ליבי בנושא זה פורסמה בשנת 2015 באתר Ynet ולפיה כסף הוא הגורם מספר אחת לגירושים:
אם נערוך שאלון לזוגות שנישואיהם עלו על שרטון ונשאל אותם מתי החלו לחוות קשיים בחיי הנישואים, נקבל ככל הנראה תשובות מגוונות, אך ברוב המקרים כסף הוא שעומד מאחוריהן. חיים בצל הלחץ והחרדה לקראת היום בחודש שבו יורדים התשלומים לבנק או החשש שלא יהיה איך לקנות אוכל לילדים, יוצרים מתח נפשי אצל כל אחד מבני הזוג. המתח הזה הוא כמו פצצה מתקתקת, מספיקה סיטואציה קטנה שתדליק את האש ויהיה פיצוץ בבית. ובפיצוצים כמו בפיצוצים, יש רסיסים שעפים לכל עבר ואין ספור פגיעות קטנות וגדולות בנפש שיוצרות משקעים, מתח נוסף ועוד ועוד.
סיפרתי בהקדמה על כך שלקחתי את הכסף מהחתונה והשקעתי אותו בהתלהבות בעסק שכשל לבסוף, מה שהכניס את משפחתי לבור כלכלי עמוק. זכיתי, ואשתי חני אף פעם לא האשימה אותי, אפילו לא ברמז. השיח בינינו תמיד היה מכבד ותומך. טעיתי. בלי ספק טעיתי בגדול כשהשקעתי את כל הכסף מהחתונה בעסק שאין לו ערבונות, ואפילו לא ליווי עסקי מתאים. אבל חני, בחוכמת הנשים שלה, ידעה שהאשמות ואכזבה לא יעזרו לנו, אלה כנראה היו הורסות אותי וקוברות את הזוגיות שלנו. ברוך ה’ שנתן לאשתי היקרה חוכמה ורגישות להיות שם איתי, תומכת וסבלנית.
אני לא כותב את הדברים כדי לפרסם את גדולת אשתי (אף שהיא בוודאי ראויה לכך), אלא בשביל להעביר את המסר הלאה: מציאות כלכלית קשה היא מציאות. עד שמצליחים להשתלט על העניין ולעלות על הגל, אתם, כבני זוג, צפויים לעבור רגעים קשים של מתח עצבות, תסכול, חולשה וחוסר אונים. תבחרו לעבור את זה ביחד. שום מציאות כלכלית לא מחייבת שתפרוץ מריבה בין בני הזוג, זו בחירה שלנו אם אנחנו רוצים שהכסף ישתלט על הזוגיות שלנו או שהוא יהיה כלי שרת לזוגיות שלנו.
מעולמות ה-NLP ניתן ללמוד מהו מיקוד שליטה פנימי לעומת מיקוד שליטה חיצוני, כי המציאות היא המציאות, השאלה היא במה אנו בוחרים להתמקד.
הדבר נכון גם לגבי שיחות פשוטות של בני זוג לגבי כסף. אף אחד מבני הזוג לא צריך להרגיש מותקף או לחשוש כשמדברים על כסף. תזכירו לעצמכם שהעיקר הוא הזוגיות, קבלו את העובדה שאתם יכולים לעשות טעות וגם בן זוגכם, ובסופו של דבר מכל, נפילה וטעות נוכל ללמוד ולצמוח, ובלבד שיישאר בנו כוחה של האמונה והאמון אחד בשני.
רבי נחמן מברסלב אמר שהאמונה של האדם באלוקים, היא הכוח הנפשי שגורם לו לצמוח מכל קושי וחיסרון. גם במישור הזוגי, האמון של בני הזוג אחד בשני, הוא הקרקע היציבה שממנה ניתן לצמוח ולגדול יחד גם מכל קושי ומשבר ולצאת אוהבים יותר, חזקים יותר, ובוגרים יותר.
אני כותב את הדברים, ונזכר בהלוויית אימי ז”ל, שם אחי נדב, טבע את שלושת ה-“אלפים”, אבני היסוד לזוגיות, גידול ילדים, חינוך וגם לכל תחומי החיים השונים:
אמן, אמון ואמונה
הספר הזה הוא לא מדריך לזוגיות ורומנטיקה, אלא ל-“בריאות פיננסית למשפחה”. אך אם אין זוגיות בריאה, אין משפחה שלבריאותה הפיננסית אנחנו רוצים לעזור.
בעקבות “הארה” שנתנה לי אחת הנשים שהכירה את אימי ובהשראתה של גברת אדרי,
אני מוסיף “א” רביעי:
“אהבה”
האמיגדלה
הייתי בן 8 בערך, אני זוכר את הטלפון מצלצל ואת אימא שלי אומרת לאבא שלי, תוך כדי שהיא מכסה בידה את האפרכסת: “זה שמעון מהבנק” במבט מלא משמעות שלא הבנתי אותו אז. אבא ניגש לטלפון בכבדות ראש, הסתודד עם “שמעון מהבנק” למשך כמה דקות בחדר צדדי, ויצא משם גמור. נראה לי שזה אחד מרצף אירועים שהתרחשו בילדותי ושקיבעו אצלי במוח את היחס הרגשי המותנה לכסף ולכל הקשור אליו.
בתוך גזע המוח, בעומק האונה הרקתית, נמצא חלק שנקרא “אמיגדלה” (Amygdala). “האמיגדלה מעורבת בוויסות הפעולה של המערכת ההורמונלית ושל מערכת העצבים האוטונומית. היא מעוררת את התגובה הראשונית לגירוי וקובעת האם כדאי להיחשף אליו או להימנע ממנו”.[2]
(מתוך אתר ויקיפדיה, ערך “אמיגדלה”: https://www.wikiwand.com/he/%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%92%D7%93%D7%9C%D7%94)
האמיגדלה היא האיבר במוח שאחראי על ההשפעה הרגשית על כל תהליך קבלת ההחלטות שלנו. (קרוי גם הורמון השקד). במילים אחרות, האמיגדלה אחראית על הצורה הרגשית (התניה) שבה אנחנו מתייחסים לדברים, לדוגמה כשאני אגיד את המילה “כסף”, איזו אסוציאציה רגשית תתעורר בך? האמיגדלה מושפעת מאוד מהורמונים של דחק ופחד, מה שעלול לגרום להתניה של דפוס “flight or fight”: “בריחה” או “תוקפנות”, שניהם ביטויים של הקונוטציה שמעורר בנו הנושא ופועל כהתניה.
הבעיה היא שהאמיגדלה מתקבעת בגיל 16 בערך, מה שאומר שהצורה שבה תפסנו את המציאות כילדים תמשיך להתוות את תפיסתנו גם בהמשך החיים, גם אם נהיה גדולים, חכמים ונבונים עד למאוד. ייתכן שזו הסיבה שחז”ל הדגישו כל כך את חשיבותה של “גרסא דינקותא”, כלומר את גרסת הינקות, את הלימוד עם הילדים הקטנים, מתוך הכרה שחווית הלימוד החיובית של התוכן הנלמד, תלווה את האדם לכל אורך חייו הבוגרים.
אם כן, ניתן להבין כי יש חשיבות גבוהה לכך שהחוויות המעצבות שלנו כלפי ערכים שחשובים לנו יהיו חיוביות. אני מניח שאירועים כמו “הטלפון משמעון מהבנק” ועוד שיחות טעונות בין ההורים שלי, שהנושא ‘כסף’ הוזכר בהן, גרמו לי (כילד) לתפיסה שכסף זה דבר מסוכן, ואולי אפילו רע.
אתם ודאי מכירים את המחשבה שחולפת בראשם של חלק מהאנשים כשהם רואים איש עשיר:
“בטח הוא גנב”, “איש יהיר”, “כולו קומבינות בוודאות”, למרות שהם לא מכירים אותו ולא דיברו איתו מעולם.
מפרספקטיבה של זמן והתבוננות פנימית עליתי על העניין ופעלתי על מנת לשנות אותו. הבנתי שכל עוד בתפיסה הפנימית שלי כסף זה דבר רע או מסוכן, אין לי שום סיכוי לחיות ברווחה כלכלית. מבלי לשים לב ובלי כוונה אני אגרום לכך שתמיד אדשדש כלכלית. ההכרה הזו פתחה לי את העיניים, עבדתי עם עצמי לשנות אותה, או על כל פנים עד לעומק שאליו אני מסוגל להגיע.
[1] פורסם באתר הלמ”ס:
https://www.cbs.gov.il/he/publications/Pages/pw/שעור-גירושין-כולל-בישראל.aspx
[2] מוניץ, ח’ (עורך). (2016). “פרקים נבחרים בפסיכיאטריה”, מהדורה שישית. תל אביב: דיונון.
כל הזכויות שמורות לחנן צאיג
